שלום לכולם,
בשיעור היום התחלנו נושא ופרישתו הרחבה אולי בלבלה מעט, אז אנסה להבהיר: השאלה הכללית היא רלוונטיות של אידיאולוגיה בהתנהלות התאגיד, או המגבלות המוטלות על תאגיד בשל היותו "ציבורי" או "ישראלי". ההקשר הספציפי מתוכו התחלנו בלימוד הסוגיה הוא דוגמת חוזים בהם סעיף "חרם על מוצרי התנחלויות". קיים דיון פומבי ער בנושא, וקריאות להטיל סנקציות על חברות החותמות על חוזה הכולל סעיף מסוג זה. לאחרונה אף הוגשה הצעת חוק שתאפשר פירוק חברה במקרים אלו (נא למצוא ולהביא לדיון בשיעור הבא).
בשיעור היום התחלנו נושא ופרישתו הרחבה אולי בלבלה מעט, אז אנסה להבהיר: השאלה הכללית היא רלוונטיות של אידיאולוגיה בהתנהלות התאגיד, או המגבלות המוטלות על תאגיד בשל היותו "ציבורי" או "ישראלי". ההקשר הספציפי מתוכו התחלנו בלימוד הסוגיה הוא דוגמת חוזים בהם סעיף "חרם על מוצרי התנחלויות". קיים דיון פומבי ער בנושא, וקריאות להטיל סנקציות על חברות החותמות על חוזה הכולל סעיף מסוג זה. לאחרונה אף הוגשה הצעת חוק שתאפשר פירוק חברה במקרים אלו (נא למצוא ולהביא לדיון בשיעור הבא).
מכיוון שהשיעור היום היה כללי, וסקר נקודות רבות, טיפה סדר: ראשית, הנחנו כי קיימת בעיה הדורשת פתרון, שהבעיה היא של מדינת ישראל (ולא יחידים בה), ושעל מערכת המשפט לטפל בבעיה באמצעות דיני התאגידים. כולן הנחות שניתן להתווכח עליהן.
אחר-כך ראינו שדיני התאגידים פועלים באמצעות מנגנונים מתווכים, ובחנו מספר מנגנונים אפשריים שיטפלו בנושא. דיברנו על הקשיים שבשימוש בתכלית החברה או בחובות האמון של נושאי המשרה בה לבעיות של אידיאולוגיה, ושמענו על דבריו של Milton Friedman על חובתה של החברה למקסם רווחים כחובתה המוסרית היחידה. ראינו גם את דבריהם של Easterbrook and Fischel על כך שמתן סמכות לתאגיד לשקול שיקולים שאינם רווח, מאפשר בפועל חופש פעולה למנהליהן, שכן בניגוד למבחן הרווחיות, שיש לו מימד אובייקטיבי, שיקולים ערכיים יוצרים עמימות שמנהלים ינצלו להתחמקות מחובותיהם, או לפחות להקלת הפיקוח המופעל עליהם. הזכרתי גם במילה שהבעיה אינה רק רווחיות מול שאר השיקולים, אלא עצם העובדה שיש מבחן יחיד או מבחנים רבים היא רלוונטית. כאשר קיים פרמטר אחד שיש למקסם, קל יחסית למדוד אותו ולהתנהל על-פיו. כאשר יש מספר פרמטרים במקביל, כל ירידה באחד יכולה להיות מוסברת באחרות.
הדיון הרחב יחסית בפתיחת הסוגיה יחודד בהמשך כאשר נסגור את המעגלים שפתחנו ונבחן יישומים שונים, אז התנצלותי לאלה שצריכים פתרון מהיר לכל שאלה שעולה. מהיר ומיידי אני לא מבטיח, אבל אם נבין את השיקולים נראה איך הם מתחברים בהמשך. הדיון היום היה פתיחתו של פרק בן 3-4 שיעורים שיתרכזו בהיבטים שונים של משמעותו החברתית של התאגיד, ונדרשת מעט סבלנות.
לשיעור הבא אני מבקש לקרוא את מאמרו של Friedman ברשימת הקריאה, וכן למצוא ולנתח את הצעת החוק לעניין פירוק חברה שחתמה על סעיף "חרם התנחלויות" כאמור. בכיתה נחדד את הדברים. ניתן להעלות שאלות או להמשיך את הדיון בתגובות לבלוג.
