שיעורי בית - תקשורת ופסיכולוגיה ותיקון המידות

שלום לכולם,

השבוע אני רוצה שנרחיב את המבט ואת העשייה.  למדנו על סגנונות תקשורת, על פרשנות סובייקטיבית, על האופן בו אנו משליכים על האחר את מה שנראה הגיוני לפי הדרך המוכרת לנו.  ראינו איך היעלבות או פגיעה, או לחץ או כעס, נוצרים כשאנו משלים את עצמנו שערכנו או פנימיותנו תלויים בהערכתו של האחר, או ביחס שהוא נותן לנו.

ראינו גם את העוצמה המגיעה מהשארת האחר במקומו, והתמקדות במטרה ארוכת-הטווח, במקום אליו אנו רוצים להגיע ולא המקום אליו דוחפים אותנו אחרים או הנסיבות.

אם אנו מבינים את הסגנון שלנו, גם התוכן הייחודי וגם הטיפוס הכללי המשותף עם אחרים הדומים לנו, קל יותר להכיר את ההטיות הגלומות בנו, הטעויות הפרשניות שלנו והדרכים בהם אנו מעצבנים אחרים או נותנים להם לעצבן אותנו.

ולכן השבוע נעבוד על גמישות.

היכולת לשים לב למתרחש רגע לפני שהפנים שלנו מגיב אליו, ההפרדה בין ההכרה במציאות לבין היותנו מופעלים על פיה.

ביקשתי שנתרגל את ההתנצלות, שימוש רב ככל האפשר במילה "סליחה" ובכל הטיותיה. 

הרעיון הוא להתנצל לא רק כשפגענו, אלא כדרך לפתוח את הדרך לליבו של האחר.  בכל פעם שאיכשהו מתאים, ובדרכים שונות ומשונות, ניקח על עצמנו את האחריות לדברים הקטנים הקורים כל הזמן, או למה שכמעט קרה, או יכול היה לקרות.

נגיד סליחה לא רק כשעשינו משהו הדורש התנצלות, אלא מתוך התבוננות באחרים סביבנו ותוך תרגול פתיחת הדרך עבורם יותר מאשר תיקון משהו הקשור בנו.  סליחה כדרך להנמכת קומה, ללקיחת אחריות, לעזרה לעולם שסביבנו בכך שאנו מתגמשים סביבו, ועוזרים לאחרים סביבנו לקבל את המציאות – גם אם דרך פליאתם על זה שאנו מנמיכים עצמנו ונותנים להם קדימות.

במקביל, נשים לב לאגרסיביות.  לאופן בו היא נוצרת, מתי היא עולה, מתי מה שמתחיל כתגובה לחוצה או קשיחה של אחד מייצר תגובת-נגד אצל אחר – והמעגל האגרסיבי נפתח.

נתרגל את ההקשבה, גם בפתיחת עצמנו ולקיחת האחריות עלינו, וגם במתן לגיטימציה לאחרים לדבר דרך סגנונם, וניסיון לפרשם לפי מה שרצו לומר יותר מאשר מה אמרו בפועל.  מה הרעיון או התחושה שחיפשו ביטוי, ולא מה השידור שיצא החוצה או המילים ששמענו.

נסו להתמקד בסגנונות שמעוררים אצלכם התנגדות או קושי, ולמצוא את הדרך לפרשם מחדש, לתת להם הזדמנות להראות לכם משהו אחר משחשבתם.  התמקדו במציאת היופי בדרך שאינה שלכם, ופרגון על המיוחדות האחרת.  ארצה לשמוע מה למדתם מהאחרים בשכבות שמתחת לאלו המפריעות לכם.  מה הציץ מתחת, ומה ראיתם שבדרך כלל אינכם רואים.  עסקו בגילוי, בחשיפה.  בלמידה ולא בשיפוט או התנשאות.

וכאשר אתם מזהים אצלכם את הנטייה לשפוט, לדעת, להתנשא, להחליט עבור האחר – שתפו בבלוג.  ספרו לאחרים על התהליך שלכם, וכך גם תלמדו משלהם וגם תעשירו את ההבנה שלכם לגבי מה שאתם עוברים.  כתיבת הדברים מאפשרת חשיפת רבדים תחתונים, הגעה אל מעבר למובן מאליו, והתבוננות אחרת.

ודחפו את עצמכם.  אל תסתפקו במובן מאליו, או במוכר, או במה שנראה לכם הגיוני ונכון.  דחפו את עצמכם וערכו ניסויים ובדיקות, חקירות ותהיות.  ואז שתפו את כולנו.

שיהיה יום טוב ושבוע מעשיר, ותודה לאריק איינשטיין על שנגע לנו בלב, הותיר חותמו, ונע הלאה.  יהי זכרו ברוך ויהו מילותיו מגע של קסם וניצוץ של קדושה.

סגנונות תקשורת וחוויות אישיות

שלום לכולם,

למדנו טיפה על סגנונות תקשורת וסיווגנו את עצמנו לטיפוסים.  כעת צריך להעמיק בכל סגנון, ולהבין אילו קצרים בתקשורת נגרמים בשל השפה השונה שכל אחד מאיתנו מדבר.

בתגובות אני רוצה לקרוא על חוויות אישיות שלכם סביב סגנון התקשורת שלכם ושל אנשים הקרובים לכם.  נסו להתעלות על הנטייה לראות את הדברים דרך המשקפיים האישיות שלכם, ולהבחין בפערים בין מה שהתכוונתם, למה שנקלט אצל האחר.

 

הרעיון הוא לראות כיצד אחרים פירשו דברים שאמרנו או עשינו, ולראות היכן גלומה בעייתיות בשל השפה השונה, הסגנון השונה, בו כל אחד משתמש.  אפשר גם להתמקד בדברים שאחרים אמרו או עשו, וכיצד אנו הגבנו לדברים – ובדיעבד אנו מבינים כי פירשנו אותו לפי המקובל אצלנו, למרות שכוונתו היתה אחרת.

 

נסו לגוון בסגנונות, לתת דוגמאות לפחות על שני סגנונות שונים, ולהתייחס גם לדברים שכותבים חבריכם כדי אולי להאיר נקודות עליהן לא חשבו.

 

ואל תשכחו למלא את הטבלאות שנתתי!  עצם העבודה עליהן יכולה לייצר זכרונות ודוגמאות שיתאימו לפוסט כאן..