שלום לכולם,
ראשית, תודה לירון. הבנתי שהשקיע והצליח ועזר לכולם להעמיק ולחשוב.
שנית, קראתי את השיתופים שלכם לגבי הויכוחים וההתנצלויות. יפה. שימו לב כמה מכם בחרו להתמקד במקומות שקל יחסית להתווכח, אפילו יש הצדקה לגיטימית לכך, שכן מדובר ביחסים מסחריים. אני רוצה שניקח עוד צעד פנימה, ונעדן מעט את המשימה.
ויכוח לא חייב להיות מפורש, לא חייב להיות מחלוקת מילולית שיש בה שני צדדים פעילים. נסו להתבונן לא רק במעטה החיצוני, אלא גם בגישה הפנימית המתלווה. הפרידו בין גישה מתנגדת לבין גישה תומכת, ואני רוצה שתמשיכו לתרגל את שיעורי הבית הקודמים על הרמה החדשה – עליכם להגיב ראשית בגישה מתנגדת, למשוך כמה זמן שתוכלו, ואז להחליף לגישה תומכת. גישה מתנגדת יכולה להיות ויכוח מפורש, אך גם יכולה להיות "טוב, אני לא יודע...", או אפילו שתיקה, כאשר האחר קולט שאתם מתנגדים.
אני גם לא רוצה שתזייפו או תשקרו, אלא רק תגזימו מעט את מה שממילא קיים בפנים. בדרך כלל אנו מתנהלים עם תערובת של גישות, גם מתנגדות וגם תומכות. אני רוצה שתשימו לב למעט התנגדות שיש בכם, ותעצימו אותה. במקום לבטא את התערובת, זקקו קודם התנגדות טהורה, והגזימו בה מעט, ואז עברו לתמיכה טהורה, תקנו קצת את הרושם ואת המתח שיצרתם קודם. זאת תרגלו מספר פעמים, כמה ביום, עם אנשים קרובים ורחוקים. מצאו את האיזון העדין בו אתם מבטאים משהו שבסיסו אמיתי (גם אם ביטוי מוגזם), אתגרו את הצד השני – שיתמודד קצת עם התנגדויות, ואז הנמיכו מחיצות והתנגדויות – ותנו לאחר לנצח, או לפחות להרגיש טוב.
ראו מה זה עושה לכם ומה זה עושה לאחרים ותגובותיהם. חפשו את הביטויים העדינים של הרגשות – המבט, הקול, הגישה.
במקביל, המשיכו עם המעשים המיטיבים. כמה ביום לפחות. ונסו לצאת מהשגרה, לעשות מה שמרגיש לכם קצת מוגזם או מוזר. המטרה אינה רק להיטיב, אלא גם ללמוד את עצמנו ואת זולתנו. זאת נעשה על ידי חריגה מהמוכר, יציאה מהגבולות הרגילים, והתבוננות פעילה בקשיים שלנו ובתגובות של זולתנו. ועל כך תשתפו בתגובות...
ראשית, תודה לירון. הבנתי שהשקיע והצליח ועזר לכולם להעמיק ולחשוב.
שנית, קראתי את השיתופים שלכם לגבי הויכוחים וההתנצלויות. יפה. שימו לב כמה מכם בחרו להתמקד במקומות שקל יחסית להתווכח, אפילו יש הצדקה לגיטימית לכך, שכן מדובר ביחסים מסחריים. אני רוצה שניקח עוד צעד פנימה, ונעדן מעט את המשימה.
ויכוח לא חייב להיות מפורש, לא חייב להיות מחלוקת מילולית שיש בה שני צדדים פעילים. נסו להתבונן לא רק במעטה החיצוני, אלא גם בגישה הפנימית המתלווה. הפרידו בין גישה מתנגדת לבין גישה תומכת, ואני רוצה שתמשיכו לתרגל את שיעורי הבית הקודמים על הרמה החדשה – עליכם להגיב ראשית בגישה מתנגדת, למשוך כמה זמן שתוכלו, ואז להחליף לגישה תומכת. גישה מתנגדת יכולה להיות ויכוח מפורש, אך גם יכולה להיות "טוב, אני לא יודע...", או אפילו שתיקה, כאשר האחר קולט שאתם מתנגדים.
אני גם לא רוצה שתזייפו או תשקרו, אלא רק תגזימו מעט את מה שממילא קיים בפנים. בדרך כלל אנו מתנהלים עם תערובת של גישות, גם מתנגדות וגם תומכות. אני רוצה שתשימו לב למעט התנגדות שיש בכם, ותעצימו אותה. במקום לבטא את התערובת, זקקו קודם התנגדות טהורה, והגזימו בה מעט, ואז עברו לתמיכה טהורה, תקנו קצת את הרושם ואת המתח שיצרתם קודם. זאת תרגלו מספר פעמים, כמה ביום, עם אנשים קרובים ורחוקים. מצאו את האיזון העדין בו אתם מבטאים משהו שבסיסו אמיתי (גם אם ביטוי מוגזם), אתגרו את הצד השני – שיתמודד קצת עם התנגדויות, ואז הנמיכו מחיצות והתנגדויות – ותנו לאחר לנצח, או לפחות להרגיש טוב.
ראו מה זה עושה לכם ומה זה עושה לאחרים ותגובותיהם. חפשו את הביטויים העדינים של הרגשות – המבט, הקול, הגישה.
במקביל, המשיכו עם המעשים המיטיבים. כמה ביום לפחות. ונסו לצאת מהשגרה, לעשות מה שמרגיש לכם קצת מוגזם או מוזר. המטרה אינה רק להיטיב, אלא גם ללמוד את עצמנו ואת זולתנו. זאת נעשה על ידי חריגה מהמוכר, יציאה מהגבולות הרגילים, והתבוננות פעילה בקשיים שלנו ובתגובות של זולתנו. ועל כך תשתפו בתגובות...
