שלום לכולם,
המאמר שביקשתי לקרוא לשיעור הבא נמצא באתר התקשוב של הקורס, תחת חומרי לימוד - חומרים כללי, בשם Religious Economics. קיראו את המאמר וחישבו על השלכות לכל אחת מעשר הטענות המובאות בו. בשיעור הקרוב, זוגות שנרשמו יציגו בקצרה את הטענה ודוגמא מעולם המשפט הממחישה אותה.
רשימת המציגים בתגובה לרשומה זו.
חישבו קצת על מושג ההחצנה. יש הרואים בתופעה זו הבסיס לכל בעיה של חוסר יעילות כלכלית, ויש הרואים בו הסבר לחוסר-מוסריות באשר הוא. חישבו על דוגמאות של החצנה שנתקלתם בהם בחייכם או במשפט, וכיתבו תגובה לרשומה זו עם תיאור ההחצנה ותוצאותיה. כיצד קיום ההחצנה גרם לאנשים המעורבים לפעול? כיצד היה ניתן לפתור את בעיית ההחצנה דרך המשפט?
10 תגובות:
רשימת המציגים לפי מספר ה- proposition (התנצלותי על עיוות בשמות, אם היה):
1. אורית שטרנברג +נעמה פלדמן
2. שירלי רימברג + שניר כהן
3. אליאנה קורלנים + אפרת
4. דפנה קאהן + קארין סאס
5. לסלי ז'רמון + אנה בולייבסקי
6. נריה אליה + נפתלי ניר
7. גניה פודאור + רמון סילברמן
8. מירי רודיק + עדי דובב
9. הילה רינות + רועי הרשנזון
שלום.
בניסוח המטלה התבקשנו לתת דוגמא "מהחיים או מהמשפט", ואני אשלב את שניהם, ברשותכם.
לפני כשנה, הזמנתי מוצר כלשהו דרך המדיה, באמצעות תשלום בכרטיס אשראי של חברת לאומי קארד. באופן לא מדי מפתיע, החברה האחראית על אספקת המוצר הנ"ל פשטה רגל כמה ימים לאחר מכן, כשהתשלום כבר ירד מחשבוני. אדגיש ואומר, שהמוצר הוזמן דרך הצעתה של חברת לאומי קארד בעצמה לרוכשו בהנחה מסוימת.
במילים אחרות, פשיטת הרגל של הספקית יצרה החצנה, בין היתר, עליי, כיוון ששילמתי תשלום מלא בעוד שלא קיבלי תמורה בעד האגרה.
כידוע לכולנו, במצב של פשיטת רגל אין את מי לתבוע, וכל שנותר הוא לעמוד בתור אחר הנושים המובטחים. לשווא, בדרך כלל. אלא שבמקרה הזה, חזרתי לפרוספקט של לאומי קארד- חברת האשראי- שפרסם את המוצר ההוא, ושם לא מצאתי בשום מקום הסרת אחריות של חברת האשראי. אם כן, מבחינתי, מרגע שחברת האשראי אחראית גם היא, גם היא ביצעה החצנה שלילית בכך שפרסמה את המוצר ההוא ועודדה לרכוש אותו בכרטיס האשראי, למרות ההתמוטטות הצפויה, שקרתה מספר ימים אחר כך.
תבעתי את חברת האשראי בבית משפט לתביעות קטנות. קיבלתי בחזרה כתב הגהנה מרשים ביותר, אך לא ויתרתי. יום לפני מועד הדיון בבית המשפט, הם יצרו איתי קשר, וביקשו ממני להסכים להסכם פשרה. בהסכם זה הם ביקשו, שאני אוותר על התביעה עצמה ועל הוצאות המשפט שהוצאתי, והם יחזירו לי את הסכום שהורידו מחשבוני.
הסכמתי להסכם הפשרה הזה, כיוון שהנסיעות לבית המשפט וזמן הדיון בו, לא היו שווים לי את הוצאות המשפט הזעומות שהוצאתי (50 ש"ח בבית משפט לת"ק). אני מניחה, שהסיבה שבגינה לאומי הציעה את הסכם הפשרה הינה, שעלות הדיון בבית המשפט, שליחת נציג, שעות עבודה, הסיכון התדמיתי שבפס"ד נגדה ועוד, הייתה גבוהה מ"כניעה" ותשלום פשוט של הסכום המדוייק לחשבוני. מכאן יוצא, ששנינו עשינו חישובי עלות- תועלת עוד לפני ההגעה לבית המשפט ממש, ויצרנו איזון מסוים שמביא לתועלת מצרפית, כבר מהידיעה, ש'שם למעלה' שט לו המשפט ומערכותיו.
לדעתי, ניתן גם לומר שהספקית החצינה החצנה שלילית גם על חברת האשראי, בדיעבד, כיוון שהחברה נאלצה לשלם לי סכום שהועבר כבר לספקית, מקופתה שלה. נוצר כאן מעגל החצנות.
קארין סאסי.
אני מכירה איזור מסויים שבו לעניות דעתי התקיימה החצנה. מדובר בדופלקסים הבנויים על צלע הר. משפחה שעברה לגור בדירה תחתונה לפני זמן מה חצבה בהר כדי להרחיב את חלל ביתה. המעשה גרם לכך שתחת הבית העליון כרגע ישנו חלל אשר לא היה שם לפני (היה שם הר). בהחלט ייתכן שדבר ז גורם לערעור יסודות הדירה העליונה, כלמר, המשפחה הגרה בבית התחתון גרמה להחצנה בכך שהיא הרוויחה ע"ח המשפחה שגרה בבית העליון. אני מאוד מקווה שהם לא ימצאו את עצמם יום אחד ברחוב שמתחת...
יעל דרוקרש
שלום לכולם, אנסה להעלות לתודעה את אותם אנשים המעודדים החצנה שלילית על החברה, לדעתי בגלל חוסר רצון של החברה לגרום להם לשאת בסה"כ ההוצאות שהתנהגותם גובת מהחברה\ המשאבים הציבוריים, מה גם שהדוגמה הראשונה מתחברת לדוגמה הראשונה שניתנה במאמר לקריאה- "אין ארוחות בחינם"- משאב מוגבל ביכולתו לשמש לעיתים לתכלית אחת.
אנשים החונים על המדרכה\ בנתיב התחבורה, כי אין להם זמן ו^%$^^$@ לחפש מקום חנייה. הבא ניקח לדוגמה את החניות הכפולות והמשולשות שלפני שווארמת "שמש", ברחוב ז'בוטינסקי בר"ג- אשר גורמות ליתר משתמשי הכביש "הדינאמיים", המעדיפים לסוע\ לנוע על הכביש ולא להשמתש בו כמגרש חנייה, ההחצנה השלילית במקרה זה היא: חסימת נתיבי תחבורה, מה שגורם לגודש\ פקק תנועה שתוצאותיו מתגלמות בהפסד זמן שאותו ניתן לכמת לכסף שציבור הנהגים מפסיד. בנוסף כמובן שישנה העלות של דו"ח תנועה, האמור להרתיע את הפיכת הנתיבים לחניון ארעי. אך הבעיה היא שגם השוטרים לעיתים עוצרים בחניה כפולה\ בתחנת האוטובוס ע"מ לאכול. ועל הדרך בד"כ הם לא נותנים דו"חות תנועה וחבל. לכן הנהג לא הפנים את עלות מעשיו- אין קנס (בד"כ). תועלתו האישית בתחשיב עלות תועלת היא עצומה מבחינתו- חיסכון במציאת מקום חנייה, חיסכון בזמן- הוא חונה על הכביש\ הוא חונה הכי קרוב שניתן ל"שמש" וכו' וכו'. לסיכום הכביש בישראל "שייך" לכל נהג המחליט לחכות\ לחנות לפני רמזור\ על המדרכה או ה"מתחשבים" שביניהם בתחנת האוטובוס. רווטי כביש הוא משאב מתקלה שלא יכלו לשמש לחנייה וגם כנתיב תחבורה דינאמי פעיל!!! יש לציין שציבור הישראלים החונים על המדרכה\ בצידי רחוב צר (אדום לבן) יוצרים גם החצנה חיובית כלפי בעלי המוסכים\ פחחי הרכב. הנהנים בעליה במספר הרכבים הזקוקים לטיפול לאחר שהולך רגל עצבני שרט עם מפתח את הדלת\ נהג לא זהיא הוריד לרכבם את המראה\ ביצע "נשיקת" רכבים. מדובר בתחום כ"כ גדול, לצערי לא יצא לי מפעת חוסר מקום לדון בעוד השלכות רבות וחשובות הנובעות מהתחום הקטנטן הזה.
בפעם הבאה אתאר את ההחצנה השלילית הנוצרת ע"י ציבור האנשים, המעצבנים\ מסרטנים שמדברים בטלפון סלולוארי במלכודת הקרינה AKA אוטובוס, ואף עושים שימוש ביותר ממושב אחד.
VOTE FOR COBRA!!!
בהמשך לתגובה הנלהבת בנושא ההחצנה בתחום התחבורה ברצוני להמשיך את הקו.
כולנו שומעים את אותו הדיווח היומיומי על הפקק בכביש החוף. הפקק למעשה נגרם מעבודות בניה שמתבצעות מזה זמן רב באותו האזור (אזור וינגייט), וזאת על מנת להקל על חיי הנהגים ולמנוע מהם פקקים.
בפועל מתקיימות שתי החצנות:
ההחצנה השלילית והמובנת מעצמה של עיכוב מאות (אם לא אלפי) אנשים בדרכם לעבודה בכל בוקר. החצנה זו יוצרת עוד ועוד החצנות, כאשר איחורו של כל אדם בנפרד גורר התרחשות שונה במקום יעדו, קרי החצנות נוספות.נראה לי כי אי הנעימות ברורה.
ההחצנה החיובית היא (ואולי רק לטעמי היא חיובית :) ) יצירת מצב בו העומדים בפקקים לומדים לתכנן את זמנם. אסביר את מחשבתי. בעולם בו אנו חיים ישנה חשיבות אדירה ליכולת האדם לתכנן זמנים ולהגיע ולבצע בזמן כל מטלה. ניהול זמנים נכון מאפשר ניהול לו"ז מדוייק וע"י כך יעילות גבוהה יותר של כל אדם ואדם. כאשר אדם נתקע בפקק (אפילו אם צפוי מראש), הדבר עלול לעורר בו מחשבות שיפור התנהגות, או במילים פשוטות: "מה אני עושה מעכשיו כדי לא להתקע בפקק" ולמעשה בדרך עקיפה גורמות לו לנהל את הזמן יותר טוב, אף אם זה לא מודע.
על כן לטעמי הפקק בכביש החוץ גורם לשני סוגי החצנות: שלילית וחיובית.
אנה
קארין - דוגמא יפה. שימי לב להחצנה הפוטנציאלית שאת והחברה הספקית מנעתם: פסק-דין של בימ"ש שאמור לשמש כבסיס להתדיינות עתידית של שאר הלקוחות המאוכזבים. ניתן לומר שתביעתך היתה אמורה ליצור החצנה חיובית - תקדים לאחרים והרתעה לספקית - אבל הפשרה מנעה זאת.
לגבי החצנה על חברת האשראי - יתכן, אבל צריך לבדוק קודם אם הסיכון לחדלות פירעון לא היה מגולם כבר במחיר שגבתה חברת האשראי. אז ניתן לדבר על החצנה של החברה הספקית על חברות ספקיות אחרות, שיצטרכו לשלם את 'הפרמיה' הגבוהה יותר שתדרוש כעת חברת האשראי.
מגטרון - אכן החצנה רווחת. דו"חות החניה אמורים להפנים את ההחצנה, ובכך ליצור הרתעה וחישוב יעיל (אעצור בצד הדרך רק אם העלות שאני משית על אחרים באמת קטנה מהתועלת העצומה שלי באותה הזדמנות).
לגבי החצנה על בעלי מוסכים - לא ממש, שכן שם יש יחסים חוזיים ותשלום מרצון, לא החצנה.
כמובן שהיה מעניין לדון ב"שמש" ודומיו (לבושתי, לא מכיר, אנסה לטעום בהזדמנות) כמחצינים - הם נהנים מהעצירות ובעצם זוכים לקהל גדול בשל מגרש החניה (סליחה, כביש) שמדינת ישראל סללה להם בכניסה לבית העסק.
מה דעתכם על גביית תשלום מבית העסק כאשר לקוחותיו חונים לפניו בצורה אסורה? (או מחברת האוטובוסים בהקשר הסלולרי)
אנה - את מתארת החצנה בגרימת איחור. מי מחצין על מי? עם הבנייה מיטיבה עם הנהגים, מדובר בתשלום מחיר שלהם עבור תועלת עתידית - איפה ההחצנה? אפשר לחשוב על קטגוריות של נהנים ומחצינים?
לגבי ההחצנה החיובית - יפה, כל הכבוד על המחשבה. אך ברמה האישית מדובר שוב בתועלת עתידית הצומחת מתשלום עלות נוכחית. ההחצנה היא כאשר אנו מסתכלים על ציבור הנהנים מאי-איחורם של נהגים שלמדו לתכן זמן בכביש החוף (אח, האופטימיות...)
בגדול, דוגמאות יפות. כדאי לשים לב שכדי לדבר על החצנה צריך להראות השפעה על צדדים שלישיים שאינם במעגל הישיר של משלם-מקבל, ולכן 'התשלום' שלהם (חיובי או שלילי) אינו נלקח בחשבון על-ידי מבצעי הפעולה עצמה.
חוץ מתחום עבירות התנועה והשימוש בסלולארי שהועלה פה שמלא בהחצנות שליליות, אני חושבת שהצבא הוא גוף שמחצין שלילית כל הזמן.
דוגמה אחת מיני רבות שנתקלתי בה לאחרונה-
למכר שלי, שכרגע משרת בשריון, הייתה בעיה רפואית לפני כמה זמן שהצריכה הפניה לבי"ח. ההפניה נקבעה 4 חודשים מראש. ביום ההפניה יצא המכר, נקרא לו לשם הדיון חגי, מהבסיס שבגולן לכיוון בילינסון. כשעתיים לאחר שיצא, החליט המג"ד שעל חגי לבצע פעולה דחופה מסוימת עד סוף השבוע. מכיוון שחגי יצא להפניה ביום רביעי והיה אמור לבלות את סוף השבוע בבית, על מנת שלא לבזבז יום נוסף בנסיעות לגולן וחזרה, החליט חגי לחזור על עקבותיו ולשוב לבסיס. לא אלאה אתכם בתלאות שעברו עליו באוטובוסים, רק אוסיף שכל הסיפור, מהרגע שיצא מהבסיס עד הרגע שחזר, בלי להספיק להגיע להפניה, לקח לו 7 שעות. כשהוא הגיע חזרה לבסיס התברר שמישהו אחר עשה את הפעולה במקומו.
אז אני אוסיף את החומר מהשיעור האחרון ואומר שהמג"ד לא בדק את העלות השולית של ההוראה שלו לפני שהוציא אותה (לא בדק אם יש מישהו אחר שיכול לעשות את הפעולה בלי לבזבז 7 שעות והפניה). אבל חוץ מזה, מלבד הנזק הברור לחגי, שאיבד יום מהיציאה ויאלץ לחכות חצי שנה נוספת להפניה, שאינו עומד בפרופורציה לתועלת למג"ד (אולי חסכון ב-2 דקות של בדיקה אם יש מישהו חוץ מחגי שיכול לעשות את הפעולה הדחופה ההיא), יש פה החצנה שלילית עליי, עוברת אורח תמימה, שציפתה שהחבר שלה יהיה בבית 4 ימים ובסוף הוא היה רק 3 ימים. חוץ מזה שהוא היה עצבני מכל הסיפור הזה, שגם זו החצנה שלילית עליי.
אגב, ד"ר אייל, ההצעה שלך לגבות משמש כסף יושמה בהקשר של עישון במקומות ציבוריים. החוק מטיל קנס על בית העסק, במקרה שמישהו עישן בו.
הכנה לשיעור הבא: קריאת המאמר Drug Legalisation מתוך תיקיית 'חומרי לימוד - חומרים כללי'.
הצגת החלקים השונים:
יאיר + חיים - Time for a puff of sanity
רמון+גניה: Stumbling in the dark
לאה+תמיר: How did we get here?
רועי+דן: Big business
יוגב+הילה: Choose your poison
יעל+דפנה: The harm done
נפתלי+נריה: Stopping it
מיטל+איתמר: Collateral damage
נדב+ציפי: Better ways
נעמה+אורית: Set it free
נא לזכור, מטרתכם היא להציג בכמה דקות את עיקר הקטע שקראתם + ביקורת בונה עליו (איך היה צריך לעשות אותו טוב יותר), או יישום של אותה שיטת מחקר או תובנה על מקרה אחר.
אין צורך לשכנע או להשתכנע, אלא להתמקד באופן בו בנוי הטיעון כדי שתוכלו לעשות בו שימוש גם בהקשרים אחרים.
הוסף רשומת תגובה