שלום לכולם,
השבוע פתחנו במבט רוחב על המערכת המשפטית בישראל. עיקר משימתנו כרגע היכרות עם המושגים המשפטיים השונים, והנחת תשתית שתשמש אותנו לדיון בהמשך. מטרת השימוש בבלוג לאפשר ציון הנקודות העיקריות שדנו בהן בכיתה, ויצירת מקום לדיון ביניכם, כך שתרגישו חופשי להעלות שאלות ומחשבות בבלוג (כתגובות ברשומה) וגם להתייחס לשאלותיהם של אחרים כאן.
מושגים עיקריים שדיברנו עליהם: מקורות המשפט (חקיקה, חקיקת משנה, פסיקה), וחשיבות הפרשנות המשפטית. סוגי נורמות (מוסרית, חברתית, משפטית) והאינטראקציה ביניהן. תפקידו של המשפט כמרתיע, מחנך, מבטא הסכמות חברתיות.
אבחנות שעשינו: משפט פלילי/אזרחי, פרטי/ציבורי, מהותי/דיוני, כופה-קוגנטי/מרשה-דיספוזיטיבי.
מערכת בתי המשפט: שלום, מחוזי, ועליון. סמכות מקומית ועניינית של כל אחד מהם.
בשבוע הבא נוסיף התייחסות לבתי הדין השונים, ונעמיק בסוגיית הפרשנות המשפטית ומעמד התקדים.
ביקשתי לקרוא את מאוטנר/המשפט הסמוי מן העין, וברק/50 שנות משפט בישראל.
תיהנו!
5 תגובות:
שבוע 2
עברנו על בתי המשפט המקצועיים ובתי הדין השונים, יחודו של כל אחד מהם, תחומי העיסוק, ערכאות הערעור, והסמכויות השונות. הזכרנו את בג"צ, בתי המשפט המנהליים, תביעות קטנות, תעבורה, נוער, עניינים מקומיים, בתי הדין לעבודה, רבניים (ודתיים אחרים), הגבלים עסקיים, צבאיים, וחוזים אחידים.
דיברנו על ההיסטוריה של מערכת המשפט הישראלית, מקורותיה בדין העותומאני, המנדטורי, והקמת המדינה. הזכרנו את המג'לה, סימן 46 לדבר המלך במועצתו, פקודת סדרי שלטון ומשפט, ומעמד מגילת העצמאות.
הזכרנו את דרכי הפרשנות השונות - הטקסטואלית, ההסטורית, והתכליתית. הפרדנו בין כוונת המחוקק לבין תכלית החקיקה.
ניתחנו את חוק יסודות המשפט, והקשיים הפרשניים העולים בו, כמו את המחלוקת בין השופט אלון לשופט ברק ביחס למשמעות המושג 'מורשת ישראל'. כן דיברנו על משמעות הלאקונה המשפטית, ומתי זו מתעוררת.
כדי להבין את הקשיים בפרשנות חוקתית, דיברנו על חוקי היסוד החדשים, פיסקת ההגבלה (על עמימותה והצורך לפרשה), והשווינו להסטוריה של מערכת המשפט האמריקאית.
הזכרנו את מבנה מערכת המשפט האמריקאית, והצורך בפרשנות הוראות חוקתיות עמומות.
ביקשתי לקרוא שני פרקים מהספר של שיין: התקדים, וההיקש (שניהם בקובץ אחד הפותח בפרק 'קדושים תהיו'), וכן ביקשתי לקרוא מאמר של ניר קידר / ההסטוריה של הפרשנות התכליתית.
תיהנו!
שבוע 3
הכרנו את שיטת המשפט האדברסרית אל מול שיטת המשפט האינקוויזיטורית. ראינו את ההבדל לעניין אופן ניהול המשפט, מעמד השופט, הדגש על פסיקה מול חקיקה, והמעמד התקדימי של פסקי הדין.
דיברנו על תורות משפט, ובעיקר הפרדנו בין גישת המשפט הטבעי של אקווינס ופולר לבין הגישה הפוזיטיביסטית של אוסטין, קלזן, והארט. עסקנו קצת בהבדלים בין ההוגים השונים, אך הדגשנו בעיקר את הבסיס של הפרדה בין מצוי לרצוי בפוזיטיביזם וכריכתם יחדיו במשפט הטבעי.
אל מול שניהם העלינו את שיטתו של דוורקין, שדוחה את הפוזיטיביזם כאינו תואם את המציאות, אך מצד שני מדגיש את החברה בה פועל המשפט, והמייחד את המערכת המשפטית הספציפית - ולא עקרונות-על הנובעים ממקור חיצוני.
עסקנו בפרשנות, ודיברנו על מודל הסופרים המחברים ספר יחדיו, וכיצד שופטים פועלים כרכיבים במערכת המשפטית באופן דומה.
דיברנו על כלי פרשנות - מעמד התקדים המחייב והמנחה, הפרדה בין רציו לאוביטר (הלכה פסוקה ואימרת אגב), ומשמעות ההיקש והתקדים.
לשבוע הבא ביקשתי לקרוא את המאמר שלי "רטוריקה כלכלית", ולמצוא את חוק לא תעמוד על דם רעך. לקרוא את החוק, ולמצוא פס"ד המאזכר אותו, בו השופט רובינשטיין כותב דעת מיעוט. לקרוא את החלק הראשון, המקשר בין החוק לבין הרקע לו בדין העברי.
שלום עדי
יש לי שתי שאלות משיעורים 3+4 מהשבוע שעבר:
1. אינני מצליחה למצות את ההבדל בין בתי משפט מנהליים לבית משפט השלום לעניינים מקומיים. במה כל אחד מהם מתמקצע? לאחר קריאת הדברים קשה לי להבין את ההבדל בינהם.
2. בפס"ד מרבורי נגד מדיסון דיברנו על כך שהחוק סותר את החוקה ולכן הוא בטל. אודה לפירוט לגבי העניין - איזה חוק מבטל איזה צו מבין הצווים בחוקת ארה"ב?
תודה מראש
קרן מור
שלום רב,
איני מצליחה לפתוח את הקבצים שמכילים את הפרקים של שיין.
סוג הקובץ mdi כלל לא מוכר לי.
האם מישהו ניסה והצליח?
האם יש לנו פורום שנהוג יותר להעלות בו שאלות לא מהותיות כגון זו?
תודה,
דנה.
ד"ר עדי אייל שלום,
ברצוני לקבל אישור למס' ספרים שנלקחו מהספריה כדי שאוכל להתייחס אליהם בשאלת ספר.
להלן שמותיהם:
1. פורנוגרפיה: מוסר, חירות, שיוויון/ רם ריבלין בהנחיית פרופ' מרדכי קרמניצר.
2. תורת הגישור/ מיכל אלברשטיין.
3. מאסר על תנאי/ אהרון אנקר
4. פישור. הענק המתעורר./ אורנה דויטש.
אשמח לקבל את תשובתך
תודה והמשך שבוע טוב,
מירב גולן
הוסף רשומת תגובה