ביקשתי שתקראו את פסקי הדין בעניין א.מ. חניות ופיטר שטרן נ. יקבי רמת הגולן. בזמן קריאתם הייתי רוצה שתחשבו על הנקודות הבאות: - מה משותף לפסקי הדין? מה מאוד שונה? - איזו בעיה משפטית הם באו לפתור? מדוע הגיעו לעולם, ומה היה ניתן אולי לשנות במערך המשפטי על מנת למנוע אותם? - לו הייתה לכם האפשרות להחליט בפסקי-דין אלה, הייתם נוקטים באותה גישה? יש משהו בפסקי הדין שהייתם משנים? - לו אתם עורכי הדין המעורבים בעיסקאות אלה מלכתחילה, מה יכולתם לעשות על מנת להגן על הלקוח שלכם מראש, שלא יצטרך להגיע לבית המשפט? איזה אינטרס עסקי ניתן היה להגן עליו טוב יותר, כך שהסכסוך המשפטי הזה היה נמנע?
אתם מוזמנים להשתמש בתגובה בבלוג כדי לשתף ממחשבותיכם, או לשאול שאלות בנדון. נדבר על הדברים גם בכיתה.
שלום לכולם, פגישתנו הבאה ביום ד' 20.5 בחדר הסגל לשמוע את הממונה על ההגבלים העסקיים. נא לקרוא את קביעתה בנושא עמלות הבנקים (מאתר הרשות), וכן להתחיל לקרוא את החלטת הממונה בנושא תחנות התדלוק (מרשימת הקריאה).
שאלות, הערות, ודיון בנושאים עליהם דיברנו היום - מוזמנים בבלוג.
ד"ר אייל שלום. הייתי שמח לשמוע התייחסות לפסק הדין של האיחוד האירופי כנגד אינטל שדחקה את המתחרה AMD. לפי פסקי הדין של שטרן וחניות, בראיה ישראלית היא לא אשמה בכלום-היא דרשה מקום כמעט בלעדי אצל יצרני המחשבים הקונים ממנה אבל מכיוון שהיא לא מתחרה בהם, זה די דומה לדוגמא שנתת בשיעור עם תנובה וטרה. האם הבנתי נכון?
שלום, שתי שאלות שעלו לי בעקבות השיעור האחרון: 1. האם לא ניתן היה לפתור את עניין א.מ. חניות דרך ס' 3(3) לחוק ההגבלים העסקיים, שמוציא מהגדרת הסדר כובל : (3) הסדר, בין מי שמקנה זכות במקרקעין לבין מי שרוכש את הזכות, שכל כבילותיו נוגעות לסוג הנכסים או השירותים בהם יעסוק רוכש הזכות באותם מקרקעין; כך העירייה הקנתה זכות במקרקעין לא.מ. חניות שרכשה את הזכות, וכל הכבילות אכן נגעו לעיסוק במקרקעין. מדוע לא השתמשו בדרך הקלה הזו ופנו לדוקטרינה חדשה של זוטי דברים? האם בכלל אפשר להשתמש בדרך הזו או שיש בה משהו שגוי שנסתר מעיני?
2.בשיעור הצגת בפנינו את ההצעה לתיקון חוק ההגבלים (תיקון 9), ואמרת שס' 2(ב) מוציא מגדרו הסדרים אנכיים, וכך גם אכן ראיתי שכתוב בתזכיר להצעת החוק: "הדרישה ליחסי תחרות באה כדי להוציא מתחומי החזקות החלוטות של סעיף 2(ב) הסדרים אנכיים שהצדדים להם אינם מתחרים, ולהותיר את תחולת סעיף 2(ב) על הסדרים בין מתחרים, קרי הסדרים שמהותם אופקית". ואמנם, כשאני קוראת את ס' 2(ב) שבהצעה, ובהגדרה של מי הם מתחרים כתוב: "מתחרים" – מי שהתקיימה ביניהם תחרות כלשהי בפועל, וכן מי שההסדר ביניהם מנע תחרות כאמור; התקיימה או נמנעה תחרות כאמור – לא תישמע הטענה כי אין מדובר במתחרים משום שאין הם נכללים באותו שוק על פי הגדרת השוק בו פועל מי מהצדדים.
אני הבנתי מהגדרה זו שמתחרים יכולים להיחשב גם מי שאינם נכללים באותו שוק עפ"י הגדרת השוק של הצדדים, כך למשל, פיטר שטרן (שוק הייננים) יכול להיות מתחרה של כרמל מזרחי (שוק ייצרני היין). אם כך, איך אומרים שס' 2(ב) מוציא מגדרו הסדרים אנכיים? (סביר להניח שהבנתי לא נכון את ההגדרה, אשמח אם תאמר לי איפה שגיתי).
לגבי אינטל-AMD, ההגדרה האירופית להסדר כובל רחבה מאצלנו, המגבלה של "הצד המגביל עצמו" אינה קיימת... יש גם נושאים אחרים, אך הם רבים מלהיכנס אליהם כרגע. נדבר על חלקם כאשר נעסוק ב exclusionary contracts באופן כללי, ובמקרה מיקרוסופט באופן ספציפי.
ביחס לתיקון ס' 2: הרעיון הוא שאם אפשר להראות תחרות בכוח או בפועל, אין צורך לעשות הגדרת שוק. בדרך כלל הכיוון הפוך - עושים הגדרת שוק כדי להראות שיש תחרותיות.
ביחס לס' 3(3): לו היה מדובר בתניה חוזית המחייבת הפעלת מגרש חניה שם, אין בעיה, אך כשאומרים כמה מקומות לשמור ובאיזה מחיר, חורגים בהרבה מתחולת הפטור.
שאלה קטנה- בהחלטה שקראנו על תחנות הדלק הבעיה היתה הסדרי בלעדיות שנכפו על התחנות. מצד שני נתת בכיתה בשיעור האחרון דוגמא של תנובה (שכדי להלחם בטרה למשל) שתכריח בעלי חנויות לקנות רק ממנה וציינת שלפי פיטר שטרן אין בכל בעיה שכן מדובר בהסדר אופקי? כיצד ניתן להסביר זאת? תודה.
7 תגובות:
שלום לכולם,
ביקשתי שתקראו את פסקי הדין בעניין א.מ. חניות ופיטר שטרן נ. יקבי רמת הגולן. בזמן קריאתם הייתי רוצה שתחשבו על הנקודות הבאות:
- מה משותף לפסקי הדין? מה מאוד שונה?
- איזו בעיה משפטית הם באו לפתור? מדוע הגיעו לעולם, ומה היה ניתן אולי לשנות במערך המשפטי על מנת למנוע אותם?
- לו הייתה לכם האפשרות להחליט בפסקי-דין אלה, הייתם נוקטים באותה גישה? יש משהו בפסקי הדין שהייתם משנים?
- לו אתם עורכי הדין המעורבים בעיסקאות אלה מלכתחילה, מה יכולתם לעשות על מנת להגן על הלקוח שלכם מראש, שלא יצטרך להגיע לבית המשפט? איזה אינטרס עסקי ניתן היה להגן עליו טוב יותר, כך שהסכסוך המשפטי הזה היה נמנע?
אתם מוזמנים להשתמש בתגובה בבלוג כדי לשתף ממחשבותיכם, או לשאול שאלות בנדון. נדבר על הדברים גם בכיתה.
שלום לכולם,
פגישתנו הבאה ביום ד' 20.5 בחדר הסגל לשמוע את הממונה על ההגבלים העסקיים. נא לקרוא את קביעתה בנושא עמלות הבנקים (מאתר הרשות), וכן להתחיל לקרוא את החלטת הממונה בנושא תחנות התדלוק (מרשימת הקריאה).
שאלות, הערות, ודיון בנושאים עליהם דיברנו היום - מוזמנים בבלוג.
ד"ר אייל שלום.
הייתי שמח לשמוע התייחסות לפסק הדין של האיחוד האירופי כנגד אינטל שדחקה את המתחרה AMD. לפי פסקי הדין של שטרן וחניות, בראיה ישראלית היא לא אשמה בכלום-היא דרשה מקום כמעט בלעדי אצל יצרני המחשבים הקונים ממנה אבל מכיוון שהיא לא מתחרה בהם, זה די דומה לדוגמא שנתת בשיעור עם תנובה וטרה.
האם הבנתי נכון?
שלום, שתי שאלות שעלו לי בעקבות השיעור האחרון:
1. האם לא ניתן היה לפתור את עניין א.מ. חניות דרך ס' 3(3) לחוק ההגבלים העסקיים, שמוציא מהגדרת הסדר כובל :
(3) הסדר, בין מי שמקנה זכות במקרקעין לבין מי שרוכש את הזכות, שכל כבילותיו נוגעות לסוג הנכסים או השירותים בהם יעסוק רוכש הזכות באותם מקרקעין;
כך העירייה הקנתה זכות במקרקעין לא.מ. חניות שרכשה את הזכות, וכל הכבילות אכן נגעו לעיסוק במקרקעין.
מדוע לא השתמשו בדרך הקלה הזו ופנו לדוקטרינה חדשה של זוטי דברים? האם בכלל אפשר להשתמש בדרך הזו או שיש בה משהו שגוי שנסתר מעיני?
2.בשיעור הצגת בפנינו את ההצעה לתיקון חוק ההגבלים (תיקון 9), ואמרת שס' 2(ב) מוציא מגדרו הסדרים אנכיים, וכך גם אכן ראיתי שכתוב בתזכיר להצעת החוק: "הדרישה ליחסי תחרות באה כדי להוציא מתחומי החזקות החלוטות של סעיף 2(ב) הסדרים אנכיים שהצדדים להם אינם מתחרים, ולהותיר את תחולת סעיף 2(ב) על הסדרים בין מתחרים, קרי הסדרים שמהותם אופקית".
ואמנם, כשאני קוראת את ס' 2(ב) שבהצעה, ובהגדרה של מי הם מתחרים כתוב:
"מתחרים" – מי שהתקיימה ביניהם תחרות כלשהי בפועל, וכן מי שההסדר ביניהם מנע תחרות כאמור; התקיימה או נמנעה תחרות כאמור – לא תישמע הטענה כי אין מדובר במתחרים משום שאין הם נכללים באותו שוק על פי הגדרת השוק בו פועל מי מהצדדים.
אני הבנתי מהגדרה זו שמתחרים יכולים להיחשב גם מי שאינם נכללים באותו שוק עפ"י הגדרת השוק של הצדדים, כך למשל, פיטר שטרן (שוק הייננים) יכול להיות מתחרה של כרמל מזרחי (שוק ייצרני היין). אם כך, איך אומרים שס' 2(ב) מוציא מגדרו הסדרים אנכיים?
(סביר להניח שהבנתי לא נכון את ההגדרה, אשמח אם תאמר לי איפה שגיתי).
תודה שאתה גורם לנו לחשוב...
שלום חן, גיא,
לגבי אינטל-AMD, ההגדרה האירופית להסדר כובל רחבה מאצלנו, המגבלה של "הצד המגביל עצמו" אינה קיימת...
יש גם נושאים אחרים, אך הם רבים מלהיכנס אליהם כרגע. נדבר על חלקם כאשר נעסוק ב exclusionary contracts באופן כללי, ובמקרה מיקרוסופט באופן ספציפי.
ביחס לתיקון ס' 2: הרעיון הוא שאם אפשר להראות תחרות בכוח או בפועל, אין צורך לעשות הגדרת שוק. בדרך כלל הכיוון הפוך - עושים הגדרת שוק כדי להראות שיש תחרותיות.
ביחס לס' 3(3): לו היה מדובר בתניה חוזית המחייבת הפעלת מגרש חניה שם, אין בעיה, אך כשאומרים כמה מקומות לשמור ובאיזה מחיר, חורגים בהרבה מתחולת הפטור.
שאלה קטנה-
בהחלטה שקראנו על תחנות הדלק הבעיה היתה הסדרי בלעדיות שנכפו על התחנות.
מצד שני נתת בכיתה בשיעור האחרון דוגמא של תנובה (שכדי להלחם בטרה למשל) שתכריח בעלי חנויות לקנות רק ממנה וציינת שלפי פיטר שטרן אין בכל בעיה שכן מדובר בהסדר אופקי?
כיצד ניתן להסביר זאת?
תודה.
כמעט מדויק. לא עניין של הסדר אופקי, אלא של מי מגביל את עצמו, ובאיזה שוק התחרות נפגעת.
בתחנות התדלוק - מי הגביל עצמו?
באיזה שוק נפגעה התחרות?
הוסף רשומת תגובה