בשלב הזה רבים מכם שואלים את עצמכם איך מוצאים נושא לעבודה סמינריונית. השלב הראשון הוא בדרך כלל להגיע עם רעיון מבריק, משהו שאף אחד אף פעם לא חשב עליו, משהו שישנה את העולם. השלב השני הוא לראות שיש סיבה שלא כתבו על זה קודם...
וברצינות, אנו מתחילים מנושא כללי, משהו שמעניין אותנו ורוצים לחקור בו, משהו שהמתודה הכלכלית יכולה לתרום לו. אז מחפשים בספרות הכללית - ספרים על משפט וכלכלה, מאמרים שמצאנו ב- scholar.google.com או ב- ssrn.com , או באחד ממאגרי המידע הספיציפיים יותר כמו westlaw, lexis, legaltrac. שווה להשקיע כמה שעות ברפרוף כללי בספריה, להכיר קצת את מה שיש, לשאול ספרניות. ראו זאת כהרחבת האופקים ולמידת השטח.
העבודה הממשית יכולה להתחיל אחרי שמצאנו כמה מקורות בספרות שיהיו רלוונטיים לשאלה שנרצה לשאול. אם לא מצאתם ספרים או מאמרים בנושא, לא חיפשתם מספיק. כשיש מקור אחד או שניים, זה הזמן לפרסם תגובה כאן, לספר מה מצאתם ומה הכיוון שלכם, ולקבל קצת משוב והצעות מאחרים. הכתיבה בסופו של דבר היא אישית, והרבה פעמים תהליך שיש בו הרבה בדידות. כאן ההזדמנות לייצר שיחה עם אחרים באותו מצב, ולקבל רעיונות לכיווני מחשבה נוספים. קהילה התומכת בחבריה, גם אם רק לסמסטר אחד בינתיים...
17 תגובות:
האם הקמה של אנטנה סלולארית בבית דורשת התערבות של בית המשפט ואם כן האם גם כאן צו מניעה הוא הפתרון?
ככל שמתקדם הזמן והטכנולוגיה מתקדמת קיים צורך אמיתי בפריסה רחבה יותר של תאים סלולאריים על מנת לאפשר לכל משתמש סלולארי קליטה וזמינות בכל מקום שהוא נמצא וכן איכות שמע מקסימאלית וכמובן את שרותי הדור השלישי.
על מנת להגיע לפריסה מספקת של אנטנות סלולאריות נדרשות חברות הסלולאר לשכור מבנים אשר ברובם הם בתי מגורים ולהקים עליהם תחנות ממסר אשר יאפשרו את הקליטה באזור בו הן ממוקמות.
אזרחים רבים רואים באפשרות להשכיר את נכסיהם לחברות הסלולאר כאופציה זמינה לרווח קל ע"י השכרת הדירה להקמה של תא סלולארי ללא כל התחשבות בנזק אותו הם גורמים לשכנים ולסביבת המגורים בו הם נמצאים.
האם במקרה זה הדרך של פניית השכנים לבית המשפט על מנת להביא לצו מניעה כנגד האנטנה הסלולארית הוא הצעד הנכון?
במידה ואכן ייגשו השכנים לבית המשפט ויוציאו צו מניעה כמו במקרה של שוורץ נגד אתא יעמיד בעצם בית המשפט את האזרח עם קלף מיקוח כלפי חברות הסלולאר ויהיה עליהם להגיע אל שולחן המשא ומתן על מנת להביא להמשך עבודה תקינה. אולם מכיוון שמדובר על פריסה רחבה מאוד של תאים סלולאריים ברחבי הארץ קיים קושי בתהליך כזה כיוון שצווי המניעה יהיו רבים מאוד וחברות הסלולאר לא יוכלו לעמוד בתשלום לכל מחזיקי צווי המניעה מה שיביא בהכרח לירידה בתאים סלולאריים ועקב כך ירידה בקליטה וירידה בלקוחות ולבסוף כנראה לסגירה של השירותים הסלולאריים מה שיפגע בהרבה יותר אנשים מאשר האנשים הנפגעים מכך שהאנטנות נמצאות לידם.
האם אכן שיטת צו המניעה ושליחת הצדדים למשא ומתן חוזי נכונה במקרה הזה או שמא פיצוי נזיקי הוא ראוי יותר? יש לבדוק היטב את המקרה בטרם נחליט על דרך הפעולה.
יפה. יש כאן כמה שאלות: מהו האופטימום החברתי אליו שואפים (פריסת אנטנות, מניעת קרינה מוגזמת) והאיזון הראוי, חלוקת הרווח (למה שכן אחד מקבל ואחרים לא) וההפסד (למה שכנים צריכים לשלם את מחיר הקליטה של עוברים ושבים באיזור, או של שכנים אחרים), ועוד.
בגדול, אם נניח החצנה שלילית של האנטנות (קרינה), שכן אחד מוכר את מה ששייך לרבים - מה שבוודאי לא יוביל לתוצאה יעילה. אם השאלה היא כיצד לפתור החצנה, צו מניעה אינו פתרון מוצלח למקרה זה. יש ניזוקים מפוזרים, בעיות תיאום ביניהם, וקושי לחברות הסלולריות להשיג פתרון עליו יוכלו להסתמך (כל הזמן חוששות מעוד שכן שיתבע בעתיד).
דווקא כאן היינו מצפים לפתרון של כלל אחריות ולא כלל קניין. מי יעשה זאת בשם הקולקטיב?
הרעיון של דבורה ושלי לעבודה סמינריונית הוא לעסוק בדרך כלשהי בתנ"ך ובתורת המשחקים. חשבנו לקחת מקרים מהתנ"ך ולבדוק כיצד תורת המשחקים באה לידי ביטוי במקרים כמו אדם וחווה, סדום ועמורה, קין והבל ואחרים.
מקור ראשוני שמצאנו לנושא הוא הספר
Biblical Games: Game Theory and the Hebrew Bible
By Steven J. Brams
השאלות הן כדלקמן:
מה זו בעצם עבודה סמינריונית בהקשר זה - האם עלינו לנתח מקרים,כמה מקרים לנתח וכו'.
נשמח לקבל מקורות נוספים.
תודה,
דבורה ואורן
הנושא בו הייתי בוחר בשלב זה הינו הניתוח הכלכלי של חוק כרטיסי חיוב /אשראי,וההשלכות הנובעות ממנועל העקרונות של אחריות לקוח,אחריות מנפיק,עקרונות ביזור הנזק וההיגיון העומד מאחריהם,יחסי מנפיק וסולק,
כל זאת תוך התבססות על "דו"ח הועדה הציבורית לבחינת ההיבטים המשפטיים של כרטיסי אשראי" בראשות השופט ברק (בתוארו דאז) וכן על בסיס מאמרו של מר (עו"ד) אמיר בכר המשרת בלישכה המשפטית של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל,
בעבודה זו ראוי לסרוק ולנתח את המהות של מרכיבי האחריות,את ההיגיון הכלכלי המשרת את המהות העולה מתוך החוק,להציע חלופות אפשריות או להצביע על כשלים אם ישנם
תודה
ברוך
יפה, רעיון מדליק.
יש ספר נוסף, של מאיר תמרי, על ניתוח כלכלי של מקורות יהודיים (לא רק תנ"ך), ובוודאי רבים נוספים שאני לא מכיר. יש גם מכון לחקר הכלכלה בהלכה (או שם דומה), במחלקה לכלכלה אצלנו.
בגדול, יש כמה כיוונים אפשריים. אפשר לקחת סיפור אחד, לנסות להבין אותו בדרכים שונות מהמקובל, כאשר המשחק בו בוחרים כדי למדל את הסיטואציה מאפשר הסתכלות אחרת. אפשר גם לקחת סיפור שאחרים ניתחו, באחד הספרים למשל, ולכפור במודל בו השתמשו, להסביר מדוע התרגום מסיפור למודל דורש הנחות שונות ממה שהמשחק הסטנדרטי דורש, ואיך שינוי הנחה ישנה גם תוצאה.
אפשר ללכת לכיוון אחר, של דיון בדוגמאות המופיעות פעמים רבות, גם אם בשמות שונים. איזה משחקים אפשר לראות חוזרים על עצמם בשינוי שחקנים? מה ההתקדמות שניתן לראות כאשר רואים את רצף הסיפורים התנ"כיים (חלקם) כסידרה של משחקים בין האנושות לאלוהים למשל, או בין טיפוסים שונים של אנשים, בזמנים שונים? יש ספר, שאני לא יודע אם תורגם לעברית: God: A Biography. מספר את התנ"ך כרצף ספרותי, ומתאר את התפתחות גיבור הספר, אלוהים, לאורך סיפורי התנ"ך. מפרש כל שלב כטיפוס שונה שאלוהים 'משחק', וכיצד התנ"ך הוא בעצם תיאור התפחות אלוהית, מפשוט למורכב – ותפקיד האנושות בהתפתחות זו. אין שם ניתוח כלכלי ישיר, אבל הרבה רעיונות, בעיקר אחרי שתקראו את Biblical Games.
בכלל, אם אתם בכיוון של הסתכלות שונה, לבחון הנחות-יסוד ולראות מה זה אומר אם משנים אותן קצת, הרשו לי להמליץ על חבר טוב שלי. פרסם כעת ב'תכלת' מאמר על איוב שמבין אחרת לחלוטין את המשחק בין אלוהים לשטן, ותפקידו של איוב בסיפור. ראו גם בבלוג: www.dorshav.typepad.com
לגבי מה דרוש בעבודה הסמינריונית – זו עבודת מחקר. זה אומר שמתחילים עם שאלה אחת בסיסית שמטרידה אתכם, משהו שנראה לכם לא סגור, לא מובן עד הסוף, ואתם יורדים לשורש העניין. בדרך כלל יודעים איפה מתחילים, אבל זה רץ לכל מיני כיוונים לא צפויים בדרך. ככל שקוראים עוד הנושא, מגלים שיש עוד פנים שלא חשבנו עליהם עד הסוף, עוד הנחות סמויות שצריך לחשוף. כל הנחה שחושפים, צריך לחקור, למצוא נתונים, דעות. ובסופו של דבר חוזרים עם אמירה מגובה בהרבה מחשבה והרבה קריאה של מה אחרים חושבים, ומלמדים את הקורא דברים שלא ידע. אם לכם מעניין, גם לקורא מעניין.
ראו דוגמאות ששמתי באתר התקשוב, אך זיכרו שכל עבודה היא אחרת.
עדי
ברוך,
אתה מתאר תשתית מאוד רחבה, ונשמעת כמו בסיס לעבודה של ועדת חקירה. בוא נתחיל קטן יותר, ורשמי פחות - איזה מאפיין אחד נראה לך הבעייתי ביותר בשוק האשראי?
מה הבעייה שאתה רואה, שאתה מקווה לתקן דרך שינוי החקיקה או הרגולציה?
או מה נראה לך המאפיין הטוב ביותר ברגולציה הקיימת, משהו שבלעדיו היינו מפסידים בגדול?
מברוך
תודה על תגובתך
אשקול לצמצם היריעה לכדי תת נושא אחד ואציגו בתוך יום או יומיים
תודה
שלום
במהשך לשיחתנו לאחר השיעור האחרון אשמח לקבל את שם הספר המתמודד עם שאלות של ניתוח כלכלי ומוסריות
מברוך-בהמשך לשיחתנו להלן הצעתי להתמקדות בנושא הבא-
על בסיס היחסים הנוהגים בין מנפיק לסולק הן בארץ והן בעולם משלם הסולק עמלת העברה למנפיק הכרטיס ,מעין תשלום בגין סיכון והפצה ,נקרא interchang fee או בקיצור I/F
בארץ היה מקובל כי תשלומי ההעברה יקבעו על ידי cost study שנערך על ידי משרד רואי חשבון בינלאומיים המומלצים על ידי ויזה עולמית
בשלב מסוים התערב הממונה על ההגבלים למד הנושא והתערב בעוצמה רבה להורדת העמלה הצולבת,תוך שהוא מפרסם זאת ומניע את הסוחרים להפעי לחץ חזק להורדת עמלת הסליקה,
בכוונתי לבחון את ההיבטים הכלכליים של תעשיית כרטיסי האשראי בארץ ,את השינוי שחל,
את הצד הכלכלי של השינוי על כל רבדיו,
את התועלות לכל הצדדים,כמו גם את אי התועלות,ולבסוף לבחון מי היו הנהנים והאם לכך התכוון הממונה בתחילת דרכו
עקב מקורבותי לנושא נראה לי כי יכול להיות מענין מאד שכן זו תהיה בחינה מקרוב ולא מרחוק
דעתך?
אגב יתכן וארצה לעשות העבודה בשניים
לד"ר עדי אייל שלום רב
לאחר מחשבות מרובות על נושא לסמינריון החלטתי (למרות שקראתי חומר רב בנושא "הטעיה") לנסות לבחור נושא קצת פחות מוכר מאשר שוק הסלולר ושוק כרטיסי האשראי והבנקים בארץ.
בעקבות מטלת הבית והמודלים השונים שהשתמשת בחלקים שונים שלהם במאמרך "המעגל חוזר" חשבתי לנסות לכתוב סמינריון בנושא המאבק הנצחי על שוק הבירות בארץ בין חברת טמפו לקוקה קולה.
בוודאי שגם בתחום זה ישנה אפשרות למספר סמינריונים רב ועל כן לאחר שקראתי חומר ועשיתי תחקיר קטן אשמח אם תוכל לכוון אותי על מנת שאוכל להתחיל לכתוב את עבודתי שבכלליות חשבתי על " חוזי המכר של יצרני ומשווקי הבירה – בענף הקמעונאי"
חשבתי להתמקד בקוקה קולה ובטמפו --------- בשיווק מוצרי הבירה בלבד ---------- ערוץ מכירה ספציפי(ערוץ התדמית _בארים פאבים ומועדוני לילה)---------- בחוזי המכר
בלבד.
ברוך,
נושא העמלות הצולבות מעניין ורלוונטי. בהחלט מתאים לסמינריון. דומה עד מאוד לדיון בדמי קישוריות. המודלים של שווקים דו-צדדיים פותחו במקור להבנת שוק הסליקה באשראי, ואתה מוזמן להשתמש בהפניות מהמאמר שלי.
יוני,
עניתי לך ברשומה של אקרלוף...
עדי שלום,
ברצוננו לעסוק בעבודתנו בעולם הקסמים והאשליות והאופן בו קוסמים משפיעים על הקוגנציה של המתבוננים ע"י התנהגויות פסיכולוגיות שונות (שפת גוף, אמירות, הסחות דעת וכו'), אך הנושא הינו נושא רחב ומופשט ונשמח לקבל הכוונה או מיקוד לגבי שאלת המחקר.
כמו כן, נשמח אם תוכל להכווין אותנו למקורות אקדמיים (אם יש) בנושא, כיוון שהמקורות שמצאנו עד כה הם אמנם של קוסמים רבי מעלה, אך אין הם אקדמיים כ"כ. . .
תודה ושיהיה יום קסום.
אדי ויהודית
מברוך
תודה
אשוחח איתך היום לגבי הכוונות
האם ניתן לעשות עבודה מעין זו בשניים?
לגבי עבודה על קסמים, נשמע מרתק. תמיד טוב לקבל נושא שעוד לא היה לי...
היה מאמר ב- Journal of Legal Studies על שמירת סודיות אצל קוסמים. דוגמא לנורמות חברתיות ואיך הן נשמרות ללא משפט פורמלי.
לא בדיוק הכיוון שלכם, אבל בוודאי מקום טוב להתחיל בו, לראות את השילוב בין תיאוריה למציאות, ולקבל הפניות לחומרים כלליים על עולמם של קוסמים.
מוצא חן בעיני המיקוד בהסטת תשומת לב והטיות קוגניטיביות, מתחבר לאופן בו אני חושב על שימושה של תעשיית הפרסום והשיווק בהטיות קוגניטיביות.
אפשר לחבר בין השניים - המחשה מעולם הקסמים, יחד עם תיאור ההטייה בספרות הקוגניטיבית ויישומים משפטיים וכלכליים שדנו בהם. ייתכן שיהיה לכם מה לומר על היישומים הקיימים, איך אפשר להבינם אחרת בעזרת דוגמא 'קסומה'. יתכן גם שיהיו לכם כיוונים חדשים, שהספרות הקיימת לא שמה אליהם לב, אך דרך הבנת הקוסמות אפשר לראות ברור יותר.
גם בספרות הסוציולוגית הייתי מחפש לגבי קוסמים וכו'.
בגדול, scholar.google.com מקום טוב לשוטט בו. אינו מבחין בין אסכולות אקדמיות, שזה יתרון בחיפוש כשלכם.
לגבי עבודה בזוג, בהחלט אפשר.
היי בוקר טוב
האם תוכל לאשר להגיש את העבודה על העמלות הצולבות בשוק האשראי בשניים?
תודה
ברוך
יפעת ומאיה:
סיכום (ראשוני) של הרעיון לעבודה הסימנריונית - קצת ארוך אך מקוות שלא מייגע (:
בחינת שוק מעצבי האופנה
_____________________
"בישראל עשרות מעצבים מבטיחים, אז מדוע מי שרק יכול עובר לייצר בחו"ל ואיך זה שכמעט אין בארץ עסקי אופנה קטנים ואיכותיים"?
"נוכח המצב המחפיר, שבו עיקר הפעילות האופנתית מתרחשת בשבועיים שלפני שוק מעצבי העיר המתקיים בכל סוף עונה (אז תופרים מעצבים רבים קולקציות זולות במיוחד כדי "לעשות קופה" בשוק), מתעוררת תחושה של החמצה. הרי כישרונות לא חסרים כאן וגם לא נשים הצמאות לבגדים שמעוצבים מתוך הבנה של החיים בישראל: מבנה הגוף האופייני, האקלים, האור והתקציב.
מדוע, אם כך, צומחים כאן כל כך מעט עסקי אופנה קטנים שאפשר להעריך? מדוע רוב בגדי המעצבים נראים כמו בגדי קונפקציה זולה? מדוע נשים רבות, שאוהבות ומבינות אופנה, מתאכזבות מההיצע המקומי ונמנעות מקניית בגדים של מעצבים ישראלים? למה לכל מעצב מתחיל, שבקושי מצליח לייצר מיני-קולקציה, יש מערך משומן של יחסי ציבור עוד לפני שיש לו מבחר בדים ראוי?"
הארץ (23.7.08)
יחסית לזערוריותה, ישראל היא מעצמה של מעצבי אופנה, לפחות מבחינה מספרית.
כל שנה עשרות בוגרי מחלקות אופנה, מלאי אמביציה ואמירה עיצובית, מעוררים תקווה להגעת דור חדש של מעצבים אשר יגרום לפריחת תחום העיצוב דרך הקמת בתי אופנה איכותיים עם "אמירה קצת אחרת" וניהול דיאלוג פורה עם קהל הלקוחות.
המציאות היא קצת אחרת...
אחת מהאפשרויות של מעצב צעיר אשר מעוניין למכור את תוצרתו ואינו מעוניין להיות מועסק כמעצב אופנה של בית אופנה מסחרי, היא למכור את פריטיו דרך חנויות מעצבים ואז מתחיל "שדה הקרב"...
נמנה באופן כללי את הכשלים/ קשיים בחלופה זו:
תזרים מזומנים לקוי: רוב העסקים עובדים בשיטת הקונסיגנציה. תשלום של בעלי החנויות יתקבל רק לאחר מכירת הפריטים בחנויות ולרוב בתנאי שוטף + 90: בעלי העסקים "מעמיסים" חנויות בסחורות, לא נוטלים שום סיכון ויש הטוענים כי המעצבים "מממנים" את בעלי החנויות
רווחיות נמוכה: בעלי החנויות מתמחרים "מכפילים" גבוהים מאוד (עד *3 ) , דבר אשר מותיר רווחים מאוד נמוכים (אם בכלל) למעצבים
התניות ומגבלות: מעצבים לא יוכלו להציג סחורתם בחנויות אחרות באותו מתחם, כאשר ירצו לעשות מכירות חיסול פרטיות/ להשתתף בשוק מעצבים, לעיתים פריטים אלו יוצאו מהחנויות ועוד...
תחרות רבה בשוק המקומי (קהל לקוחות של בגדי מעצבים עצמאיים מוגבל)
כשלים מקצועיים: נגישות מצומצמת לבדים, חוסר במתפרות איכותיות וגזרנים וכו'
ידע עסקי לוקה בחסר (מיקוד הקולקציה, תמחור ועוד)
לחילופין, יכול המעצב לפתוח עסק משל עצמו, ברור שלצורך כך צריך גב כלכלי חזק וחלופה זו מלווה בסיכונים/ קשיים רבים עוד יותר (הון ראשוני, תחרות רבה, כשלים מקצועיים ועוד).
אז מה עושים?
באירופה ובארצות הברית שיטת העבודה שונה: הקולקציה של המעצבים מוצגת בשואו-רום לפחות חצי שנה לפני התחלת העונה, ורק לאחר קבלת הזמנות ספיציפיות, המעצבים מתחילים בתהליך הייצור. כך יש למעצבים חופש יצירתי רב יותר משום שהם מכינים דוגמאות על פי חזונם העיצובי ומייצרים רק את מה שמוזמן ומפתחים גזרות חדשות (בכסף שהם מקבלים מההזמנות).
מעצבים יכולים להתאגד בקבוצות ולמנף את כוחם אל מול הרשתות הגדולות (התאגדות "ועד מתחם החשמל" לדוג')
הקמת חממות ייצור לטיפוח המעצבים (שירותי ייצור כוללים)
נשאלת השאלה האם צריכה להיות התערבות רגולטורית / הטבות ממשלתיות לעזרה לעסקים קטנים והובלתם להצלחה, האם יש להתייחס אליהם כאל סוג של סטארט אפ וכאינטרס לאומי? או לחילופין, האם להניח שהשוק יגיע בכוחות עצמו וללא התערבות לשיווי משקל אופטימלי?
האם יש להקים ארגון/ אגודה לשמירת זכויותיהם של המעצבים?
נוכל לנסות ולהשוות זאת לאקו"ם: אגודה אשר נוסדה ב 1936 ופועלת למען זכויותיהם של אומני ישראל: קבלת תמלוגים על יצירות, שמירה על קניין היוצרים, קידום מעמדו החוקי של היוצר, קידום התארגנויות קולקטיביות של יוצרים בתחומם, תחרות פרס אקו"ם, קרן רווחה/ מענקים ליוצרים ועוד.
נוכל לבדוק זאת לאורו של ענף משפט ההגבלים עסקיים העוסק בקידום תחרות ואוסר תחרות שאינה הוגנת. הסדר כובל (אופקי / אנכי) הוא העוולה הנפוצה ביותר בהגבלים עסקיים. לפי החוק, הסדר כובל הוא (ס' 2 א לחוק):
"הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר" .... אלא אם קיים פטור לפי החוק או שהתבקש והתקבל אישור ביה"ד או הממונה לעריכת הסדר כובל:
הסדר אופקי - הסדר בין מתחרים המספקים אותם נכסים או מעניקים אותו שרות.
הסדר אנכי - הסדר בין גורמים שקיימים ביניהם קשרי ספק-לקוח או ספק-מפיץ.
החוק בישראל אוסר איסור מוחלט על עשיית הסדר כובל ללא קבלת אישור מאת בית הדין להגבלים עסקיים /ללא קבלת היתר זמני מאת אב בית הדין / ללא פטור מקבלת אישור שנתן הממונה על הגבלים עסקיים.
האם ניתן לטעון כי מדיניות בעלי העסקים שקולה להסדר כובל ועל כן יש להגבילם?
ספרות ראשונית שאולי רלוונטית :
סקירה כללית הגבלים עיסקיים (עדי - המלצה?)
אתר הגבלים עיסקיים ארה"ב: (AMERICAN ANTITRUST INSTITUTE)
http://www.antitrustinstitute.org/about_us/index.ashx
ANTITRUST: NEW ECONOMY, NEW REGIME SECOND ANNUAL SYMPOSIUM OF THE AMERICAN ANTITRUST INSTITUTE
NAME: WENDY L. WALLACE
יפעת ומאיה,
אתן מעלות שאלות טובות לגבי שוק המעצבים, אך שימו לב לא להניח מראש איך השוק 'צריך להתנהל'. בהשוואה עם מדינות אחרות, במה שונים תנאי השוק שלנו? למה אצלנו אחרת? האם בטוח שכל כך אחרת? איפה יש עובדות בנושא, ומה עלול להיות 'אגדה עירונית'?
נושא ההגבלים רלוונטי אם מניחים שצריך לאגד מעצבים, אז צריך לבדוק את ההקבלה לאקו"ם. האם כבר ברור שזה כיוון ראוי?
מבחינת ספרות הגבלית, הייתי מתחיל בספר יסוד בתחום, למשל של Stephan Ross שאצלנו בספריה, אך גם האחרים טובים.
האם יכול להיות שהמצב היום הוא האופטימלי ביחס לביקוש? אם המכפיל גבוה מדי, למה התחרות לא מורידה אותו כלפי מטה? אולי יש היצע רב של מעצבים רבים, ולכן המחירים שהם מקבלים נמוכים?
עד כמה מדובר במוצר רשת, ועד כמה המוניטין משחק תפקיד?
הרבה דברים לחשוב עליהם. בסופו של דבר ביחרו כיוון אחד שאתן יכולות להעמיק בו, אין צורך לנסות לפתור את כל התחום בעבודה אחת...
הוסף רשומת תגובה