יום שלישי, 6 ביולי 2010

שאלות לקראת מבחן

שלום לכולם,
רשומה זו נועדה לאפשר שאלות לקראת המבחן הקרב בתאגידים ובהגבלים עסקיים.
אתם מוזמנים להעלות שאלות בתגובות לרשומה, ולהגיב לשאלות של קודמיכם. לאחר שאראה השתתפות והתייחסות בינכם לבין עצמכם, אתייחס לתשובות גם אני. מדובר באפשרות לשיתוף פעולה והעשרה הדדית ביניכם, ולא רק לשאול אותי...
אני בטוח שאם יהיה שיתוף פעולה כאמור, תרוויחו יותר ותקבלו הזדמנות שאבדוק גם את תגובותיכם, ולא רק את שאלות חבריכם.
עדי

31 תגובות:

אריאל אמר/ה...

דיברנו על זה שכאשר מדובר על יחסי עובד-מעביד לא יהיה 'הסדר כובל'.

חשבתי שאני מבין את העניין, עד שלא ידעתי לענות לעצמי למה פיטר שטרן לא עובד של יינות רמה'ג (אני מבין שהוא יותר 'נותן שירותים'/'קבלן' ופחות עובד 'קלאסי' של החברה, אבל אני מחפש תשובה קת יותר מדויקת...).

במילים אחרות, רציתי לדעת:
1. מה בסיס לזה מבחינת החוק והפסיקה?
2. מה ההגדרה ליחסי עובד מעביד?

תודה רבה.

Unknown אמר/ה...

בדיון בכיתה על החלטת איגוד הפרסומאים הועלה רעיון תחת הנושא של 'תחרות במסגרת תנאים ועמלות מקובלים' לצדד באיגוד ע"י הטענה של חברת פורד שקבעה מחירי מינימום לסוכניה-שמירה על מוניטין ואיכות מוצר עבור הלקוח וההגבלה היא בין הסוכנים גדידא ואיננה בין החברות השונות. דא עקא, האיגוד משול לחברה והסוכנים לפרסומאים השונים. אין עוד איגודים אפקטיבים בישראל מלבד החברות באיגוד. אני לא מבינה איך טענה זו הייתה עוזרת לאיגוד במקרה דנן.

דנה אמר/ה...

אירית חביב סגל מבקרת בספרה את ההתערבות של המשפט באשר לתביעות רשלנות נגד מנהלים. מצד אחד היא טוענת כי כאשר מנהלים מתעשרים מפעולה מסוימת של החברה מטילים עליהם אחריות וסנקציות כלכליות גם כאשר לא נגרם נזק לחברה. מצד שני היא מציינת כי ביהמ"ש מקפיד בהוכחת מלוא יסודותיה של עוולת הרשלנות. לטענתה, הדבר גורם להרתעת מנהלי החברה מנטילת סיכונים באופן חמור יותר ממה שהיו רוצים בעלי המניות.

שאלתי היא מה בעצם כל כך רע בזה שאולי הרווח יהיה קצת יותר נמוך, אבל גם המנהל לא לוקח סיכון להיות מואשם ברשלנות וגם הרשלנות הזו לא תוביל להחצנת עלויות כמו שלרוב קורה?

אם כמנהל אתה לוקח סיכון מסוים, שהתוצאות הכי פסימיות שלו יכולות לגרום לך לעמוד לדין והתוצאות יכולות להיות מוחצנות הלאה, זה אינטרס שלנו כחברה להרתיע את המנהל הזה מלקחת סיכון שכזה, לא ככה?

אריאל אמר/ה...

בקשר לשאלה של קרן אור,
אני לא בטוח שהבנתי עד הסוף את השאלה שלך, אבל לדעתי זה ניסיון להצדיק את פעולת הארגון באמצעות הקבלה למקרה של פורד שדיברנו עליו בכיתה, והסברנו שקביעת מחיר מינימום לסוכנים של פורד מוצדקת (ממספר סיבות, מוניטין היא אחת מהן). בהקשר זה הבחנו בין interbrand and intrabrand והסברנו שהפעולה במישור האנכי של פורד - קביעת מחיר מינ' נועד לאפשר לה לפעול במישור האופקי, מול מתחרים שלה בשליטה על השוק (לשם כך היא צריכה לשמור על המוניטין שלה).

כהערת אגב, למיטב זכרוני הנימוק של 'תחרות במסגרת תנאים ועמלות מקובלים' הועלה ע'י האיגוד, אך ההקבלה לפורד לא (ובאמת לא נראה שהיא עוזרת)

נראה לי שהמשפט שכתבת בסוף: "אין עוד איגודים אפקטיביים בישראל מלבד החברות באיגוד" מראה שמבחינה זאת (ויש כזכור נימוקים אחרים שניסה האיגוד להעלות) קשה יותר להצדיק את הכללים שנקבעו ע'י איגוד הפרסום (כיוון שהוא לא מתחרה מול איגוד אחרים בשליטה על השוק).
במילים אחרות, פורד התבססה על טיעון 'תחרותי' - תחרות מול מותגים אחרים, האיגוד לעומת זאת אולי מציג נימוקים יפים (הבטחת תנאים במקרה זה), אבל הם לא נוגעים ישירות לתחרות. לכן, כאשר הממונה שוקל את הדברים זה מול זה - הפגיעה בתחרות (בעקבות הכללים) הופכת ליותר בעייתית.

בפועל, כידוע, הטענה אכן לא עזרה לארגון. אבל הכוונה הייתה לדעתי להראות שיש הצדקה למהלך הזה (הם היו צריכים לנסות לקבל (מראש, כמובן) אישור למהלך הזה (מביה"ד, פטור מהממונה לא אפשרי כי הפגיעה מגבילה את התחרות בחלק ניכר של השוק).

===

דבר אחרון, כדי לנסות לחדד את ההבדלים בין המקרה של פורד למקרים אחרים, אפשר לנסות לחשוב על עניין תחנות הדלק, ולשאול למה שם (שוק שיש בו תחרות, לפחות על הנייר) לא בוצעה ההשוואה לפורד?

כמובן שהדיון הוא תיאורטי בלבד, כיוון שבסופו של דבר יש כמה הבדלים משמעותיים בעניין זה בין הדין הישראלי והאמריקאי. למשל, החזקה החלוטה של סע' 2(ב)...

אריאל אמר/ה...

בקשר לשאלה של קרן אור,
אני לא בטוח שהבנתי עד הסוף את השאלה שלך, אבל לדעתי זה ניסיון להצדיק את פעולת הארגון באמצעות הקבלה למקרה של פורד שדיברנו עליו בכיתה, והסברנו שקביעת מחיר מינימום לסוכנים של פורד מוצדקת (ממספר סיבות, מוניטין היא אחת מהן). בהקשר זה הבחנו בין interbrand and intrabrand והסברנו שהפעולה במישור האנכי של פורד - קביעת מחיר מינ' נועד לאפשר לה לפעול במישור האופקי, מול מתחרים שלה בשליטה על השוק (לשם כך היא צריכה לשמור על המוניטין שלה).

כהערת אגב, למיטב זכרוני הנימוק של 'תחרות במסגרת תנאים ועמלות מקובלים' הועלה ע'י האיגוד, אך ההקבלה לפורד לא (ובאמת לא נראה שהיא עוזרת)

נראה לי שהמשפט שכתבת בסוף: "אין עוד איגודים אפקטיביים בישראל מלבד החברות באיגוד" מראה שמבחינה זאת (ויש כזכור נימוקים אחרים שניסה האיגוד להעלות) קשה יותר להצדיק את הכללים שנקבעו ע'י איגוד הפרסום (כיוון שהוא לא מתחרה מול איגוד אחרים בשליטה על השוק).

בפועל, כידוע, הטענה לא עזרה לארגון. אבל הכוונה הייתה לדעתי להראות שיש הצדקה למהלך הזה (הם היו צריכים לנסות לקבל (מראש, כמובן) אישור למהלך הזה (מביה"ד, פטור מהממונה לא אפשרי כי הפגיעה מגבילה את התחרות בחלק ניכר של השוק).

עדי אייל אמר/ה...

פיטר שטרן בחר מראש באופציה של הקמת חברה וחתימה על חוזה מתן שירותי ייעוץ בין החברה שלו לבין יקבי רמת הגולן. לכן קל לראות בשני הצדדים "בן אדם המנהל עסקים" ולא היו יחסי עובד-מעביד.
להגדרה ליחסי עובד-מעביד, ראה הקורס בדיני עבודה... (כמו רוב הדברים המעניינים, מורכב מדי בשביל תשובה פשוטה).

באיגוד הפרסומאים, ההקבלה לפורד עוזרת אך לא מלאה. אין כאן איגוד המייצר ומשווק דרך חבריו, אלא רק איגוד המאפשר שיתוף פעולה בין גופי ייצור שונים.
אפשר לומר שיש אינטרסים לגיטימיים גם בקביעת מחירי מינימום או תנאים אחרים לתחרות, אך החשש הגדול מהסיבות הפחות לגיטימיות לאותם הסדרים גרם לטענות מסוג זה להידחות על-פניהם.
חשוב לשים לב גם להבדל בין ההסדר האופקי במקרה הפרסומאים, להסדר אנכי בדוגמת פורד.

לגבי מנהלים ומידת הסיכון שהם נוטלים - חלק מהגדרת התפקיד הקלאסית של מנהל בחברה היא לייצג את אינטרס בעלי המניות במקסום רווח, דרך גישה ניטרלית לסיכון.
אם בפועל המנהלים הופכים לשונאי סיכון בגלל החבות האישית שלהם, חלק מהרווח הפוטנציאלי הולך לאיבוד. טענה זו נכונה אפילו מצרפית, ולא רק "רווח של בעלי מניות" מול מחיר שמשלמים אחרים סביבם.
נושא שינאת הסיכון חשוב, מכיון שהמנהלים מוכנים אולי לקחת סיכון מחושב עבור החברה, אך כשהם נתבעים אישית, יהיו מוכנים לוותר מהר יותר על רווח לחברה אם בצידו סיכון אישי להם.

עדי אמר/ה...

ד"ר אייל שלום,
בדיון בכיתה בנוגע להסדרים אנכיים, הזכרת את העובדה שיש רק רווח מונופולין אחד ממוצר אחד. כיצד עובדה זו משפיעה על ההתייחסות להסדרים אנכיים? כמו כן, אשמח אם תוכל להפנות אותי למקור לעיון נוסף בנוגע להסדרים אנכיים.

שייקה אמר/ה...

דיברנו בכיתה על ההבדל בין הסדרים אופקיים להסדרים אנכיים. עדיין לא הבנתי מדוע הסדרים אנכיים הם יותר לגיטימיים ולא מהווים פגיעה בתחרות.
בהקשר זה מה משמעות R.P.M ?

Unknown אמר/ה...

הי לכולם, כמה שאלות:
1.לא כ"כ הבנתי מה ההבדל בין תחרות פוטנציאלית לשוק מאוים, הרי ששניהם בעלי חסמי כניסה נמוכים ומאיימים על הנמצא בשוק.
2.האם קשירת מוצרים היא חוקית או נופלת בגדריו של ס' 2ב(4)?
תודה לעונים

עדי אמר/ה...

לרעות - לפי הבנתי שוק מאויים הוא מקרה קיצון, ז"א חסמי כניסה שואפים לאפס. כך שאם המונופול יעלה את המחיר בקצת הוא כבר יאבד את מעמדו כמונופול. דוקטרינת תחרות פוטנציאלית בכללה מדברת על חסמי כניסה נמוכים, מצב שבו מתחרה יכול להיכנס לשוק. מה שמשפיע הוא חסמי הכניסה וגמישות הביקוש.
לגבי קשירת מוצרים, נראה לי שהבעיה העיקרית היא כאשר מונופול משתמש בכך ע"מ להשתלט על שוק אחר שבו הוא אינו מונופול וזהו ניצול לרעה של כוחו.

עדי אמר/ה...

-מדוע פס"ד א.מ. חניות קובע הלכה שהיא טובה למקרה הספציפי אבל גרועה באופן כללי?
-האם לאור הלכת שטרן הסדר כבילה כמו בתחנות הדלק יוצא מגדר הסדר כובל? שהרי התחרות הוגבלה בין גורמים שלא הגבילו עצמם (לא בין הספק למפיץ, אלא בשוק הנפט והמפיצים).

עדי אייל אמר/ה...

שאלות מצוינות!
לגבי הסדרים אנכיים:
הקשר בין תיאורמת רווח המונופולין היחיד לבין היחס המשפטי להסדרים אנכיים, הוא שאם אין רווח מונופוליסטי נוסף להרוויח מההסדר האנכי, כנראה שיש משהו אחר להרוויח.
רווח המונופולין נתפש כלא לגיטימי, אבל אם יש בהסדר רווח ממקור אחר, בהחלט יכול להיות שזה מקור של יעילות, של שיפור רכיב מסוים בשרשרת הייצור שמהווה שיפור לכולם.

הסלידה מהסדרים כובלים מקורה במחשבה עליהם כנועדו לפגיעה בתחרות, ליצירת רווח מונופולין שאינו יעיל ואינו הוגן. ההבנה שהסדרים אנכיים משרתים מטרות אחרות, שיש הרבה הסברים מדוע הם כדאיים גם ללא פגיעה בתחרות, בניגוד להסדרים האופקיים שיש מעט הסברים כאלה, והם ניתנים לבדיקה קלה - הבנה זו הובילה ליחס משפטי שונה.
RPM מהווה Resale Price Maintenance, נושא קביעת המחיר לצרכן על ידי היצרן ולא על ידי המפיץ המשווק ישירות לצרכן. סקרנו את הפסיקה האמריקאית והתפתחות המחשבה בתחום.

לגבי שוק מאוים/תחרות פוטנציאלית - הסבר יפה!

לגבי קשירת מוצרים, הסבר יפה, אלא שחשוב להדגיש שקשירת מוצרים היא עניין שעולה בדיני המונופולין, ולא רלוונטי בס' 2. מדובר בפרטקיקה שגוף המוכר מוצר א' מנסה למכור איתו את מוצר ב' (דורש זאת, הופך לזול יותר).
הסדרים בס' 2 הם בין שני גופים או יותר, לא אותו גוף.

א.מ. חניות - פתרו בעיה שם, אבל החילו פרשנות תכליתית רחבה של ס' 2 על כל הבעיות העתידיות. כל הניסיון של דיני ההגבלים ליצור כללים, במובחן מעקרונות, מתערער. כולל כל היכולת לתכנן קדימה. (אבל נותן גמישות...)

תחנות התדלוק - נכון מאוד, וזו בעייתו. מצד שני, ניתן לומר שהכבילה פגעה בתחרות בין חברות הנפט והן הגבילו עצמן בכך שהתחייבו כלפי התחנות בבלעדיות וטווח ארוך.

אנונימי אמר/ה...

שלום לכולם,
במבוא לכלכלה עם יעקוב נוסים, למדנו שהמונופול לא קובע מחיר, אלא קובע למעשה כמות, ונותן לתחרות בין הצרכנים לעשות את שלה. במחברת ראיתי התייחסויות למונופול כקובע מחיר. אני מניח שפשוט ריחמת עלינו עם המטריה הכלכלית?

אנונימי אמר/ה...

לא הבנתי למה אומרים שא.מ חניות נותן פרשנות רחבה? בסופו של דבר הרי הפרשנות קבעה שאין הסדר כובל....

בנוסף, לא הבנתי איך הפרשנות של א.מ חניות בעייתית מבחינת המקרים הבאים? אפשר לקבל דוגמא למקרה שבו הפרשנות שם עלולה להביא לתוצאה לא טובה?

אריאל אמר/ה...

די ארוך, אבל בכל זאת... כמה שאלות:

1. לגבי פיטר שטרן, אם הבנתי נכון, התביעה נדחתה כיוון שההגבלה הייתה בין שטרן ובין יקבי רמה"ג - ולא ניתן לומר שהיא עלולה לפגוע בתחרות כיוון שלא מדובר בגורמים שמתחרים זה בזה, אותו הדבר ניתן לומר גם לגבי שטרן וכרמל מזרחי (כלומר, הטענה היא שלא עומדים בתנאי ס' 2).
אבל, אם היינו חושבים על מישור התחרות בין שטרן למומחים אחרים, יתכן שהיינו מגיעים לתוצאה אחרת (מה שהיה קורה אם התביעה הייתה מצד יינן למשל).

לכן, השאלה שלי היא האם הלכת שטרן אכן משנה את המצב? הרי כמעט תמיד שמדובר על יחסי אנכיים ניתן לומר שבין הצדדים אין יחסי תחרות (למשל, טחנת הקמח).

2. אם נבחן את ההחלטה בעניין בתחנות הדלק, ניתן לומר שהממונה דיבר בעיקר על הפגיעה בשוק ספקיות הנפט (נקביל ליקבים) בעוד שכנראה שהייתה פגיעה בתחרות גם בין התחנות עצמן (נקביל למומחים היין).

לכן, השאלה שלי, מה היינו צריכים להניח שתהיה הקביעה ביחס להסדר כזה לאור פס' שטרן לעומת הקביעה בהתעלם מהלכת שטרן.

3. עוד בעניין תחנות הדלק:
א) האם ניתן לומר שמדובר בקבוצת ריכוז (התחרות בוודאי מועטה כפי שמפורט בהחלטת הממונה), ואם כך,יש כאן שימוש לרעה בכוח מונופולין?
ב) זה מביא אותי לשאלה לגבי קשירת מוצרים. החזקות של 2ב' אכן מדברות על הסדרים כובלים בין שני אנשים ולא ביחס לפעולה של מונופול, אם כך – מה המקור בחוק (מלבד 29א) לאיסור על קשירת מוצרים?
ג) מה ההבדל, אם יש, בין קשירת מוצרים ובין 'שוק המשכי'
ד) האם ניתן לנסח כלל נמתי קשירת מוצרים היא סבירה ומותרת ומתי מהווה ניצול לרעה של כוח שוק?

4. שאלה אחרונה, בהנחה שיש גוף שהוא בוודאות מונופול, כיצד משפיעה על השוק מבחינה כלכלית לרעה ההכרזה עליו כמונופול? (אני לא מדבר על חששות, אלא על מחפש דוגמא ספציפית), הרי אמרנו שגם ככה מונופול חב בחובות מונופול גם לפני ההכרזה עליו..

תודה רבה!

אריאל אמר/ה...

בעניין פיטר שטרן, נראה לי שהייתי צריך להדגיש את הדרישה הקיימת בסע' 2 לגבי "הצד שהגביל עצמו" שהוא שטרן, ולא היקבים.

לכן, גם התשובה "..ניתן לומר שהכבילה פגעה בתחרות בין חברות הנפט והן הגבילו עצמן בכך שהתחייבו כלפי התחנות בבלעדיות וטווח ארוך" יותר ברורה לי.

אנונימי אמר/ה...

בפרשות נחושתן מדובר היה בחב' אם ובתה אז למה נכנסנו בכלל לס' 2 שלא כולל חברת בת?
תודה!

אנונימי אמר/ה...

למה במקרה שטרן הוא לא הגביל את עצמו? הרי הוא מנוע מלהיות יינן של יקבים אחרים?

אריאל אמר/ה...

לאנונימי:

בעניין שטרן הוא הגביל את עצמו, השאלה היא מול מי..

בין התנאים לכניסה לגדר ס' 2 נדרש שאחד הצדדים הגביל עצמו באופן שעלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים...

אם בוחנים את היחסים של שטרן מול היקבים השונים, אז באמת אין ביניהם תחרות (ופה הייתה השאלה שלי למה לא בוחנים את זה מול הייננים האחרים)

אם מאמצים את הפרשנות הצרה של פסק הדין, אז יוצא שהצד שהגביל עצמו (שטרן) לא עלול למנוע או להפחית את התחרות - מול היקבים.

אנונימי אמר/ה...

האם באיגוד הפירסומאים מדובר בקבוצת ריכוז/מונופול?
האם כשיש הרבה שחקנים עדיין ניתן להגדיר זאת בקבוצת ריכוז או שצריכים "קבוצה" מוגבלת במספר משתתפים?
תודה מראש

אנונימי אמר/ה...

המשך לשאלה שנשאלה - האם יש הבדל בין אוליגפול לקבוצת ריכוז?

Unknown אמר/ה...

בסעיף 5 כתוב כי כל מי שפועל על פיו (קו פעולה) הוא צד להסדר כובל. אמרנו כי סעיף זה הוא הרחבה לס'2,בו נדרשת רק נוכחות להיותי בהסדר כובל.
האם האיגוד הפרסומאים,צד שהיה חלק מהאיגוד אבל לא פעל ע"פ התקנון הוא צד להסדר כובל?

לאנונימי-בנחושתן מדובר על מיזוגים וס' 2 הוא בפרק על הסדרים כובלים ולכן לא חל עליו.היה דיון על זה,עד כמה שזכור לי מההחלטה, והוחלט כי אין לעשות היקש מהסדר כובל ומונופולין לגבי חברות אם-בת

אריאל-שטרן הגביל את עצמו מול יינים אחרים ופה"ד מתעלם מזה.לענ"ד, יכול להיות פשוט שהתחרות בין היינים לא נפגעה (כי השוק גדול )או שסביר שביהמ"ש פשוט רצה לאכוף את החוזה וליצור כאן "השתק" לשטרן.
לגבי הפרשנות מפ"ד שטרן לכל הסדר אנכי- אני מצטרפת לשאלה.אבל שים לב שמה שהפריע לממונה הוא הקרטל שנוצר עקב ההסדר האנכי:בדלק- במחיר ובחסמי כניסה גבוהים. בקמח-הסדר אוםקי בין המתחרות וחזקה חלוטה ע"פ ס' 2ב1 לגבי המחיר כך שהם הפלו את יתר החברות.כךשלא נכנסו ליסודות 2א.
מקווה שעניתי, ואם אני טועה, אשמח שתתקנו אותי.
לילה טוב

אנונימי אמר/ה...

לכאורה המקרה של שטרן והקביעה בו אמורים לחול כמעט על כל הסדר אנכי מאחר שההגבלה היא בין שני גופים שאינם באותו מיקום בשרשרת. יתירה מכך ההגבלה שחלה על המוכר אינה פוגעת ישירות בתחרות בינו לבין מוכרים אחרים אלא בין הספק למתחרים. לדוג' בתחנות הדלק שם הגבלת התחרות פוגעת בחברות הנפט ולא בתחנות הדלק.
הדברים נכונים גם במקרה של פורד שמנעו שהמוכרים למכור רכבים של חברות אחרות. וכך פגעו בתחרות בינם לבין החברות האחרות שהם לא חלק מהצד שמגביל את עצמו.

אנונימי אמר/ה...

חוק ההגבלים וסעיפיו השונים לא כולם וודאיים חלקם עמומים ואף ביהמ"ש עשה במספר מקרים פרשנויות רחבות. השאלה היא האם במבחן יש תשובה אחת נכונה וודאית "נכון" או "לא נכון" או שמא התשובות במבחן לא וודאיות ונתונות לפרשנות ולזווית הראיה של הנבחן? כלומר האם לכל שאלה תשובה אחת או שלא?
בתודה על התשובה!

עומר אמר/ה...

1. האם החזקות הקבועות ב-29ב הן חלוטות או לא?
2. מה ההבדל בין אסכולת שיקאגו ואסכולת הארוורד? מה אומרת כל אחת? על מה זה משפיע?

אנונימי אמר/ה...

האם "קרטל" ו-"אוליגפול" ו-"קבוצות ריכוז" זה בעצם אותו דבר או שיש הבדל בין המונחים הללו?
תודה רבה!

willinger אמר/ה...

תשובה לעומר - החזקות של ס' 29ב חלוטות - כך במאמר של שגיא וונג.
אסכולת שיקגו - הגנה על התחרות - התערבות שיש חוסר יעילות.
אסכולת הרווארד - הגנה על האדם הקטן מחברות גדולות. התערבות שיש ריכוזיות.

אנונימי אמר/ה...

מהקריאה הבנתי שניתן לנקוט במעשים פליליים גם להסדר שלא נחתם. האם באמת החוק מאפשר לנקוט בפעולות כנגד צדדים להסדר שלא חתמו, לא ביצעו ולמעשה רק דיברו על הסדר ולא התחילו או פעלו כמותו ולהעניש אותם?
זה נשמע אבסורדי ולא הגיוני.

Unknown אמר/ה...

ד"ר אייל שלום,

2 שאלות:
1) מה ההבדל בין קבוצת ריכוז לאוליגופול?

למיטב הבנתי, שמתבססת על היגיון בריא בלבד, ההבדל הוא שבקבוצת ריכוז יש דרישה לאי-תחרות או תחרות מועטת בין הקבוצות, בעוד שבאוליגופול יכולה להיות תחרות בין חברי האוליגופול.

בנוסף, רק כדי לוודא - האם הדרישה באוליגופול זהה למונופול, קרי מעל 50% מהשוק?


2) אם אפשר הסבר על מלבן פוזנר.

תודה רבה,
אופיר

עדי אמר/ה...

מלבן פוזנר - השטח שבין ההיצע לביקוש מתחלק לעודף צרכן (ההפרש בין מה שהיה מוכן לשלם למה ששילם בפועל) לעודף יצרן (רווח היצרן). במחיר מונופול שהוא גבוה מהמחיר התחרותי עודף היצרן גדל בגודל המכונה מלבן פוזנר. וזוהי העברת עושר מהצרכן ליצרן. (כי שטח המלבן היה בתחרות חלק מעודף הצרכן ובמונופול זה חלק מעודף היצרן).

אנונימי אמר/ה...

האם מונופולין מוכרז שנתבע בגין הפרה של סעיף 29 יכול להתגונן בטענה שאין לו כוח שוק?

האם מתחריים עסקיים יכולים לתאם פעילות שאיננה פעילות עסקית. למשל, מתן תרומות וכו'?