יום ראשון, 11 באוגוסט 2013

מבוא למשפטים

שלום לכולם,

אנו מתקדמים בשיעורים, אני מקבל הרבה שאלות, ואין די זמן בשיעור להתייחס לכולם - או אפילו לחלקם הגדול...
אשמח להשתמש במצע אינטרנטי זה כדי להבהיר את הדרוש, להתייחס לנושאים מעניינים שלא הספקתי בכיתה, ולהעמיק שיחות בהם התחלנו - אך הזמן דחק וזנחנו בטרם עת.

ראשית, כמה דברים כלליים, ואחר כך, אתייחס לדברים שתרשמו בתגובות.  מומלץ להיכנס מדי פעם ולבדוק את שאלות חבריכם לכיתה, שכן הדברים יתעדכנו ורלוונטיים לכולם.  מותר ורצוי להתייחס גם לשאלות ותובנות של חבריכם לכיתה!

כללית: עד עתה הספקנו לדבר קצת על מבנה מערכת המשפט הישראלית, ולהכיר בתי משפט ובתי דין, ערכאות, מותבים, ערעורים שברשות ובזכות.  ראינו כיצד מתייחסים בתי משפט "גבוהים" ל"נמוכים", הבדלים בדיון העובדתי מול המשפטי, והמשקל הדרוש להוכחה מעבר לספק סביר מול מאזן ההסתברויות.

בפן התיאורטי, דיברנו על צדק פרטיקולרי מול מערכתי, חשיבות האחידות הפנימית של השיטה המשפטית, הקושי לתת בידי שופטים בשר ודם החלטות המשפיעות לא רק על הנאסרים והנקנסים, אלא גם על המערכת החברתית ותפישות פומביות של המוסר החברתי.  דיברנו על משפט טבעי ופוזיטיביזם, וראינו כמה קשה לדבוק באידיאל של מערכת אובייקטיבית ושוויונית כאשר המחוקקים, השופטים, והאוכפים באים מרקע תרבותי מסוים וכלואים בתוך תפישות מוקדמות שלהם ושל הציבור שבחר בהם.
דנו מעט ברב-תרבותיות, והנחנו תשתית לדיון שננהל על תפקיד המדינה המודרנית, ושאלת המשפטיזציה של החיים הציבוריים.

מבחינת תחומי משפט, הכרנו את ההפרדה בין הפלילי לאזרחי, בין דין מהותי לפרוצדוראלי, בין משפט פרטי לציבורי, והכרנו מגוון תחומים מפורסמים יותר (עונשין, מיסים, חוזים) ופחות (קניין רוחני, הגבלים, סדרי דין, ראיות).

תוך כדי דיון אני מנסה לשלב מינוחים מקצועיים ומגוון מושגים שתצטרכו להכיר, כאשר מטרתי אך לחשוף את קצה הקרחון, ולהניח תשתית שתאפשר לכם להעמיק בחלק מהדברים בהמשך.  גם משימות הספריה נועדו ליצור לכם היכרות עם מאגרי המידע ומקורות למחקר עתידי, ואידיאלית - לגרום לכם לחפש לבד חומר בנושאים המעניינים אתכם, ולהפוך לחלק מקהיליית המשפט.

אני מקווה שהצלחנו לערער חלק מתפישות היסוד עימן הגעתם ללימודים, ולהראות שגם מה שנתפש כבעייתי ומוטעה - יש בו לפעמים הגיון נסתר.  המאמר "הרהורי כפירה" נועד לערער קצת את האבחנות התיאורטיות ולהציג בפניכם את מגבלות השיטה במסגרתה אנו עובדים.  לא רק במשפט, אלא גם בכלכלה, אנו מכירים במגבלותינו, ומנסים לחשוף בפני עצמנו הטיות מוקדמות והנחות סמויות המנחות את חשיבתנו. 
אני מאמין שיש בכך תרומה לא רק ללימודי המשפט, אלא גם לאופן בו אנו חושבים על העולם ומגיבים אליו.  אידיאלית, כל דבר שנלמד ישנה אותנו, יאפשר לנו ללמוד ולגדול, ולא להפסיק להטיל ספק במה שנדמה לנו שאנו יודעים.
אשמח להתייחס לשאלותיכם, או להבהיר את הדרוש הסבר, ולהמשיך את השיחה הכיתתית כאן במסגרת התגובות.  אני מתנצל על שאני מעבידכם קשה, ומקווה שכולנו נצא מכך נשכרים...
עדי

7 תגובות:

בראל אמר/ה...

בסופ"ש האחרון התפרסם בגלובס ראיון איתך בנוגע לקרטל האשלג, בכתבה ציינת שישנם יתרונות רבים בקרטל ולולא היה קיים בנפט למשל היה צריך להמציא אותו.
הנה דוגמא טובה למצב שבו המשפט היבש (במקרה הזה הגבלים עסקיים) נוגד את טובת החברה. תקן אותי אם לא הבנתי נכון..

odedelharar אמר/ה...

שלום עדי,
בלי קשר לתגובה בנושא הראיון בגלובס שהיא מעניינת אך אין לי מה להוסיף על השאלה עליה...
בסיום השיעור האחרון דיברת על הגישה הפוזיטיבית מול "משפט הטבע" ואז הצגת דיכוטומיה (לכאורה) שדומה לה במעט בין פורמליזם לערכים כמכווני משפט. הראית שייתכן שפוזיטיביסט בעצם יפעל למען ערכים כמכווני משפט כאשר החוק מאפשר זאת. תוכל להסביר את המושג "פורמליזם" וכיצד הוא דומה או שונה מפוזיטיביזם (כדי שלא אתבלבל ביניהם)?
תודה, עודד

אנונימי אמר/ה...

גם אני הייתי שמחה אם תוכל לחדד את ההבדל בין פוזטיביסט לפורמליסט
כמו כן אם אפשר להסביר שנית את המושג המרצה
תודה לירון

עדי אייל אמר/ה...

קרטל יכול להיות חיובי במגוון מקרים, דוגמת מוצר שיש בו החצנות שליליות ואז המחיר הגבוה מקטין את הכמות המיוצרת ובכך מגן על החברה, שוק בו יש חוסר יציבות והקרטל מסייע במניעת תנודתיות מוגזמת (מחסור/שפע גדול מדי, הוצאות על הקטנת סיכון, חדלות פירעון וקריסה של חברות עם פיטורי עובדים, ועוד).
כל אלה דוגמאות ליתרונות במה שנדמה שהוא שלילי ולכן הקרטל אינו אסור לכשעצמו (בישראל), אלא דורש בקשת פטור מן הממונה או אישור מבית הדין להגבלים עסקיים.
זו דוגמא למצב בו החוק יוצר גמישות תפעולית, כך שהאירועים המזיקים בפוטנציה צריכים לעבור מסלול שיאשר את המועילים שבהם וימנע את המזיקים שבהם.
יש כאן בעיות אחרות, ביחס למה יקבל פטור או אישור ומה לא, אך לא ניכנס לכך כאן..

פורמליסט שונה מפוזיטיביסט בכך שהראשון מדגיש את תפקיד השופט ואת המינימליזם בפרשנות, ואילו השני מדגיש את מקורות המשפט והעובדה שהמחוקק נתפש ככל-יכול (למעט הגבלתו בחוקה או חוקים משוריינים).

לדוגמא, הפורמליסט ידגיש את השימוש במונחים מדויקים בחוק, ויראה בעייתיות בכך שהחוק כולל מונחי-שסתום כלליים הדורשים פרשנות ערכית (תום לב, סבירות, צדק). הפוזיטיביסט לא יראה בכך בעיה, שכן המחוקק רשאי להאציל סמכותו לשופט בהפעלת ערכים - ובלבד שעשה כן במפורש.

בפועל, הויכוח בין פוזיטיביזם לבין משפט טבעי הוא כללי ותיאורטי יותר, ואילו הויכוח בין פורמליסטים לתומכי פרשנות ערכית הוא פרגמטי - האם השופט הוא הגוף הנכון לקבל החלטות מעין אלו, ועד כמה רצוי שהשופט יגביל את שיקול דעתו.

אנונימי אמר/ה...

שלום עדי אבקש לשאול אם יש הבדל בין המושג אוביטר לאוביטר דיקטום?
כמו כן אבקש אם אפשר לקבל החבה לגבי המאמר הרהורי כפירה כדי להבין אם הבנתי אותו נכון
כלומר ממה שהבנתי המאמר עוסק בגדול בכך שככל שהבנתי משפט התעסקו בפתרון הבעיות בין הצדדים הפתרון האופטימלי הוא שהצדדים יפטרו את הבעיות ביניהם בעצמם ? והראת באמצעות מודלים איך אפשר להגיע לאופטימום מבלי התערבות בתי המשפט וכמובן שלכל אורך המאמר הדגשת שהמדלים הכללים לא משקפים את המציאות במאה אחוז אך אפשר להבין מהם המון ? האם אני בכיוון
אודה על פרטים נוספים שיכולתי ללמוד מהמאמר וכדאי שבפעם הבאה שקרא אותו אתמקד בהם
תודה לירון

עדי אייל אמר/ה...

אוביטר הוא קיצור לאוביטר דיקטום, שפירושו אימרת אגב. לכאורה ללא משמעות משפטית מחייבת אך בפועל קריאת כיוון ליישום עתידי והסבר על ההיגיון המשפטי שמחיל השופט, וממנו גם נלמד לפירוש ההלכה, ולביצוע אבחון או היקש עתידי.

הנקודה במאמר לגבי פתרון עצמאי ולא דרך בתי משפט באה להדגים שהפיתרון המשפטי מהווה חוליה בשרשרת ולא סיפור עצמאי. המודלים, המתמטיים והמילוליים גם יחד, מהווים התבוננות דרך זכוכית מגדלת על צומת מסוימת, ולעולם לא משקפים את מלוא הסיפור הנדון. מכך שגם יישומם לעולם צריך להתחשב בנסיבות שאינן נכללות במודל, ולכן אין אפשרות ליישום אחד לאחד של תוצאות המודל על המציאות.

עדיין, המודל נותן מסגרת דרכה ניתן להבין יותר מהמציאות, וגם להצביע על תוצאות שללא המודל - אולי לא היינו שמים לב לאפשרות קיומן.

אופטימום ללא בתי משפט תלוי בין השאר במה קובעים בתי המשפט. אם אני יודע שאפסיד בדיון, לא אזום אותו ואשמח להתפשר לפניו (וגם סכום הפשרה ייקבע לפי צפי תוצאת הדיון).

אנונימי אמר/ה...

תודה רבה על התשובה
רציתי לשאול עוד מספר שאלות אם אפשר,
קראתי בספרו של חיים שין בפרק על התקדים ( יז) שבתי דין מיוחדים ( כמו בית דין רבני ) גם נותנים תקדימים לערכאות ובית משפט העליון ברוב המקרים גם מתחייב בתקדימיהם האם הבנתי נכון ?
כמו כן האם בית דין לעבודה מתעסק בכל פסקי דין של עבודה או אם נניח שיש תביעה מעל סכום מסוים זה ידון במחוזי ?
במאמר של הרהורי כפירה הייתה תאוריה שמאוד התחברתי אליה פתרון בעיית התיאום של griffliths (עם 2 החומרים והערמות תבואה ) לא הבנתי מדוע אינך מוצא הצדקה ליישום זה
הרי אם ניתן לצדדים לדון ביניהם לפעמים אולי מחוסר מקצועיות או אי ראייה של כל המציאות או כל האופציות בתי משפט או מגשרים כן יכולים לסייע להגיע לפתרון אופטימום זה תלוי בנסיבות ?
לירון