יום שני, 1 בספטמבר 2008

תקשורת ופסיכולוגיה בבית המשפט - כתיבת הסמינר

בעקבות פניות לגבי הסמינר, כמה מילים על מהות כתיבת הסמינר, הקשיים בנושאים בהם אנו דנים, והצעות עבודה.

מוזמנים לקרוא, להגיב, לשאול, ולהעלות נושאים לדיון ביחס לאופן כתיבת הסמינר, או מעבר לכך.

עדי

תגובה 1:

עדי אייל אמר/ה...

שלום לכולם,
כמה מילים על העבודה הסמינריונית המעסיקה רבים מכם (לפחות אלו שבקשר איתי לגביה). נתקלתי בכמה מקרים של קשיים בפן האמפירי – איך מראים בפועל איך הדברים מתנהלים? איך מראים שיש או אין השפעה להקשר פסיכולוגי מסוים (רקע אישי, טקטיקות תקשורתיות, ניסיונות השפעה), לא רק כטיעון תיאורטי אלא בפן המעשי, כהוכחה אמפירית? איך משלבים בין הסקירה של הספרות האקדמית לבין בקשתי ליישום משפטי-פרקטי והיבט אישי?

ראשית לעניין האמפירי. רובכם נטולי הכשרה מקצועית במחקר האמפירי, ואין לצפות שבעבודה אחת עכשיו תתגברו על כל החסר ותוציאו תחת ידכם עבודה 'המוכיחה' טענה מסוימת, או מנתחת כדבעי נתוני-אמת שאספתם. לא זו המטרה.
המטרה של החיבור לעובדות ולאיסוף נתונים, היא לבחון את הטיעונים התיאורטיים בראי המציאות, לבחון מתי ההסברים שנראים יפה עלי-ספר עוזרים להבין את המציאות הנצפית יותר, ומתי אנו רואים סתירה. אלו שמבצעים תצפיות, מעבירים שאלונים, או מראיינים אנשים, יגלו מהר מאוד שקשה לקבל תשובה ברורה לשאלות המעניינות שאתם מביאים, אך קל לעומת זאת לקבל מגוון זוויות הסתכלות, גישות שונות, ומורכבות גדולה יותר משהתיאוריה צופה.

בחינה אמפירית מדוקדקת עוזרת לתת תשובות מספריות לשאלות צרות המוגדרות היטב. שימוש בנתונים אמפיריים ובניתוח איכותני (לא כמותי, המודד במדויק נתונים מספריים) מסייע 'לקרקע' את התיאוריה, להראות סדירויות שלא היינו שמים לב אליהן קודם, ולהעשיר את האינטואיציה.
לפעמים, נקודת ההתחלה היא נושא כללי בפסיכולוגיה (השפעת הילדות על ההווה, תגובות רגשיות לגירויים מסוגים שונים), ואין כתיבה ישירה על הנושא במשפטים. אז תפקידכם הוא לסקור את ספרות הבסיס, ולספק תחילת-דרך ליישום משפטי, סיבות לחשוב שכעורכי-דין עלינו לצפות להשפעות כאלו ואחרות. היישום המשפטי יכול להיות ניסיון שלכם להסביר תופעות מוכרות בשדה המשפט, בעזרת שלמדתם בספרות הפסיכולוגית או התקשורתית. היישום המשפטי גם יכול להיות הצבעה על כיוון מחקר שראוי להעמיק בו בשדה המשפטי, והשערות שלכם לגבי הממצאים העתידיים שנגלה בנושא. אז כמובן צריך לדון בפירושים ויישומים שונים, והטיעונים לכאן ולכאן שניתן להעלות. ככל שתוכלו להשתמש בכתיבה משפטית קיימת בשלב זה (גם של פסיכולוגים או סוציולוגים המתארים את המשפט) – עדיף.

לפעמים, נקודת ההתחלה היא ספרות קיימת לגבי יישומים משפטיים, שאתם מעלים ספקות לגבי הנאמר בה, מנסים למצוא סימוכין לפירושים אלטרנטיביים. אז, תצפיות שאלונים וראיונות עוזרים להראות שהאינטואיציה שלכם לא מופרכת, אלא יש בסיס לטיעונים. אין לצפות ל'הוכחה' כאן, שכן עדיין אפשר יהיה לטעון אחרת, ואני מצפה למצוא אצלכם את טיעוני-הנגד הטובים ביותר שיעלה מישהו מולכם. כמובן שאתם רשאים לענות לטיעוני-נגד שכאלה על-מנת לשכנע בעמדתכם, וייטב כך.

בסופו של דבר, אני רוצה לראות את החשיבה שלכם, את מה שאתם מביאים לנושא כבני-אדם עשירים בעולם פנימי, את היכולת שלכם לסקור דברי אחרים ולהוסיף עליהם. ההיבט האישי חשוב, בין אם הוא בא בסוף הדברים, כתוספת, ובין אם הוא עולה בטיעונים עצמם. חשוב שתרומתכם ומחשבותיכם על כיוונים עתידיים יהיו ברורים בעבודה. בכל מקרה, אשמח למעין 'דף אישי' בשולי הדברים, סיכום של מה שלמדתם על עצמכם בתהליך שעברתם בקורס ובזמן כתיבת העבודה.
מעבר לכך, רדו מהעץ של הצורך 'להוכיח' טיעון מסוים. בנו את הבסיס הטוב ביותר שישכנע, הביאו את טיעוני-הנגד, וענו להם. הוכחה חד-משמעית אפשרית רק לגבי דברים שהוגדרו בצורה חדה, ורוב השאלות המעניינות שאנו עוסקים בהן אינן כאלה.

תהליך הכתיבה משותף לכולם, ויש הרבה שאלות שעד שמתמודדים איתן בפועל, אנו בחזקת 'זה שאינו יודע לשאול'. אתם מוזמנים להשתמש בבלוג גם כמעין פורום פנימי, העלו שאלות, ענו על של אחרים, ודונו בדברים. אני אעזור ככל שאוכל גם כן. בהמשך אולי נקבע 'יום רפראט', בו כולם יוכלו להציג את שעשו עד כה, לקבל משוב ולהיעזר מאחרים. בינתיים, כדאי לנצל את הפורום האינטרנטי כאן.

בהצלחה, ותיהנו מהתהליך!
עדי