יום ראשון, 28 ביוני 2009

העבודה הסמינריונית

קיבלתי שאלות לגבי הסמינריון, מה אמור להיות כלול בו, איך צריך שיהיה בנוי.
קשה לתת הכוונה ספציפית לעבודה שמראש אמורה להיות מאוד אישית, אבל אנסה.
העבודה הכתובה אמורה להיות יומן-מסע, תיאור שלכם את הדרך המחקרית שעשיתם כדי לרדת לעומקה של סוגיה מסוימת. הקורא צריך ראשית מבוא, שיסביר לו את תיחום הבעיה – מה בתחום הסמינר הנוכחי ומה לא ייבדק בו. תחילת המבוא הקשר כללי, באיזו סוגיה מדובר ומה הרלוונטיות שלה מבחינה משפטית וכלכלית, ואחר-כך נותנים הסבר ברור למה מוקד הדיון, מהי הבעיה או השאלה שבחרתם להתעמק בה. זאת עדיף להסביר על ידי הגדרת שאלת מחקר ברורה, משפט עיקרי שבסופו סימן שאלה - שהעבודה הנוכחית מהווה את ניסיונכם לענות עליה.
לאחר מכן התוו שלד לעבודה, הסבירו מה ייכנס באיזה פרק, ובאופן כללי תנו לקורא מפת דרכים, שיידע לאן הולכים. זה עוזר לקורא, וגם מונע מצב בו הוא עסוק בשאלות או התנגדויות – כשמסבירים מראש שהדברים יקבלו מענה, אפשר להירגע ולהתמקד בדיון הנוכחי.

לאחר המבוא, הביאו סקירת ספרות. דיון במאמרים היסודיים בתחום, 6-8 שאתם נכנסים לעומקם במפורש, והתייחסות כללית לאלה שקראתם ועזרו, אך אין לכם משהו ספציפי להביא מהם או להתווכח איתם.
תפקיד סקירת הספרות להראות שאתם בקיאים בחומר, וגם להראות את הבסיס עליו אתם בונים. התפקיד שלכם הוא לבנות מהלבנים שהם הניחו בניינים חדשים.

לב העבודה הוא הדיון. שילוב בין המאמרים שסקרתם, ויכוח איתם, ושילוב טיעונים שאתם חשבתם עליהם והם לא. שימו לב שתפקידכם למצוא אם מישהו טען את הדברים לפניכם, הסתכל על הדברים מהזווית הזו. אם אתם מוצאים זה טוב, אפשר לבנות עליהם. לא חייבים לקבל כל מה שכתבו לפניכם כנכון, בידקו את הדברים, העלו ספקות, וחישבו על הדברים בעצמכם.
מטרת הדיון לברר את הסוגיה, ולהעשיר את הבנתנו את העולם. טוב שתתעמקו בשאלה קטנה מאשר תרחיבו על נושא גדול, והתוצאה תהיה שטחית.
אם אתם כותבים בתורת המשחקים, הדיון יכול להיות מודל שאתם מביאים לסיטואציה, טיעון שתופעה חברתית מסוימת ניתנת להבנה יותר טובה דרך משחק. חישבו על המאמר הראשון שקראנו, tragedy of the commons, ואיך הארדין שם מנסה לרדת לשורש גידול האוכלוסין דרך אנלוגיה של דילמת האסיר. איך אותו משחק שימש להבנת תופעה מאוד שונה – היעלמות המרעה המשותף באנגליה. הרעיון הוא למצוא כמה משחקים שעוזרים להבין סיטואציה, כאשר יכול להיות שאותה סיטואציה תזכה לפתרונות שונים, אם נחשוב עליה בתור דוגמא למשחקים שונים.
אפשר לפתח מודל משלכם, משחק הנבנה לתנאי המצב אותו בוחנים, ואפשר להשתמש במודל קיים ולשנות בו רכיב או שניים. לראות מה קורה אם משנים הנחת-יסוד מסוימת, ואילו מהן חיוניות למסקנה. אידיאלית, תנתחו בעיה משפטית אחת ממספר זוויות, תוך שימוש בכמה משחקים שלמדנו בכיתה. מאמרים רלוונטיים יכולים להיות כאלו שניתחו מצב דומה, או כאלו המציעים תובנה הרלוונטית לכאן.

כמובן שבסוף צריך סיכום, מה השגנו ומה לא. אילו שאלות פתוחות נותרו, ואילו כיווני-חשיבה חדשים נוצרו. מה למדנו שלא ידענו קודם, ומה נראה כעת אחרת.

באופן כללי, ראו את תפקידכם כמתן יד לקורא, והובלתו במהלך הדיון. צפו את שאלותיו, את טיעוני-הנגד שיעלה, העלו אתם את כולם, ותנו להם מענה. אל תתנו לדעה קדומה שיש לכם בנושא לקלקל את טוהר הניתוח, מטרתנו להתקרב לאמת, לא לשכנע מישהו אחר בצידקתנו.
יש דוגמאות לעבודות טובות באתר התקשוב, ואתם מוזמנים להשתמש בבלוג ככלי לשאלות והתייעצויות גם ביניכם, לא רק איתי.
חפשו בבלוג תחת התווית 'עבודות סמינריוניות', ותראו מספר רשומות שכתבתי כדי לעזור בעניין זה.

3 תגובות:

Unknown אמר/ה...

היי עדי,

רציתי לשאול מה כללי הכתיבה מעבר להערות שוליים של העבודה.

עדי אייל אמר/ה...

הרעיון הבסיסי פשוט: 20-30 עמודים, רווח כפול או אחד וחצי, פונט 12 לפחות.
חייב להיות מבוא וסיכום, וחייבת רשימה ביבליוגרפית הכוללת כל מה שהוזכר בהערות שוליים וגם המקורות שלא הוזכרו ישירות, אבל נעשה בהם שימוש.
מבנה סטנדרטי -
מבוא שסוקר את השאלה המחקרית, במה באנו לעסוק ומה אנחנו רוצים לגלות או להבין.
סקירת ספרות המתארת את המאמרים והמקורות העיקריים בהם עשינו שימוש, מה הנקודה המרכזית שאנחנו לוקחים מכל אחד, ואיך הוא מתנגש באחרים או נתמך על-ידם.
דיון - שלפעמים נטמע בתוך סקירת הספרות, אך שווה לנסות להפריד. לב העניין - דיון בטיעונים השונים שהובנו בסקירת הספרות, וחיבור ביניהם או ניתוחם בדרך היוצרת תובנה חדשה, או מעוררת שאלות שקודמינו לא פתרו לנו.
סיכום - עם מה אנחנו יוצאים מהמסע. אילו שאלות פתרנו ואילו נותרו פתוחות - ומה יהיה מעניין להציב בלב המחקר הבא.

הערות שוליים - הפניות מלאות, לפי כללי ציטוט אחיד לכל מקור המוזכר במפורש או שאנו שואלים ממנו פיסקה או רעיון.
יש גם הערות שוליים מהותיות - אמירה מעניינת שאינה בלב המחקר הנוכחי, אבל אנחנו לא מסוגלים להתאפק מלהזכיר אותה, לתת תחילתו של דיון והפניה למקום אחר בו אפשר להעמיק בו.

Aviv W אמר/ה...

עדי,
האם ניתן לשלב סגנון כתיבה של התכתבות או דו-שיח תיאורטי עם הסקירה הספרותית ?