יום חמישי, 12 בנובמבר 2009

תורת המשחקים

טוב חברים, רשומה פתוחה בעיקר לשאלות והערות אחרי השיעור, מקום לכנס את הכל במרוכז, לקרוא שאלות של אחרים וגם לתת תשובות משלכם.
אני אכנס ואענה מדי פעם, אבל תרגישו חופשי גם להתייחס לשאלותיהם של אחרים. אשמח לראות תשובות שונות, ולהתייחס גם אליהן.

6 תגובות:

Itamar אמר/ה...

שאלה בנוגע לדילמת האסיר - ניילבאף ודיקסיט מגיעים למסקנה שבהתחשב בזה שהתוצאה ידועה מראש, כדאי לשני העצירים לא להודות כדי לקבל פחות זמן. עם זאת, אמרנו שלמשחק יש שיווי משקל אחד ויחיד - ששניהם מודים. אולי אני נאיבי, אבל הפתרון שלהם נראה לי עדיף בהרבה...

יאיר אמר/ה...

אתה מדבר על ה"פתרונות" בפרק 4? אלו מצבים שחורגים מכללי המשחק של דילמת האסיר הקלאסית - למשל - מעורבות של מכשירי התחייבות או דרכי תיאום, וכו'.
בפרק 1 סעיף 3 הוא מסביר - כמו בכיתה - שהאסטרגיה הדומיננטית היא ששניהם יבגדו.

אנונימי אמר/ה...

האם במשחקים עוקבים, תמיד המציע האחרון ידו על העליונה ואיך פותרים מהסוף להתחלה ?

עדי אייל אמר/ה...

איתמר צודק, כדאי לשני הצדדים לא להודות. אך זה לא אומר שכך אכן יקרה...
ויאיר צודק - כל הרעיון בדילמת האסיר הוא לראות עד כמה התוצאה הגרועה, ששני הצדדים אינם רוצים בה, היא התוצאה ההכרחית ששניהם מביאים אליה. חישבו על מאבק גירושין, על פירוק חברה, על סכסוך משפטי באשר הוא. חישבו כמה דילמות אסיר יש בחיינו הרגילים - על נהגים בפקק תנועה, על תור ודחיפות בו, אפילו על שיחה רבת-משתתפים שכל אחד נדחף לתת את שלו, וצריך להרים קול או לתת שורה תחתונה על-מנת להצליח להשחיל מילה - ומה זה עושה לאיכות השיחה ולהנאה ממנה.

לגבי משחקים עוקבים - הפתרון מהסוף להתחלה הומחש בכיתה על בעיית הפטנט כמו גם על פתרון המו"מ שערכנו, ונמשיך בכיוון זה בהמשך. ממש ממש לא נכון לומר שלאחרון תמיד יש יתרון. במו"מ, כן, אך זה מקרה פרטי שאינו מעיד על הכלל. אין תוצאה חד-משמעית בעניין זה - צריך לבדוק כל מקרה לגופו מתי עדיף להגיב ומתי עדיף ליזום.

nir אמר/ה...

האם נלמד איך לכתוב תניה בחוזה שתמנע מהצד השני לעשות לנו הפרה יעילה ? בהפרה יעילה המפר יבגוד בנו עם "צלע שלישית" וירוויח מהבגידה כמיליון ₪. איך נדאג לנסח תנית פיצוי מוסכם שאם הוא יבחר לבגוד (להרוס לנו את החוזה באמצעות הפרה שיעילה עבורו בלבד) בנו אז הוא יאלץ להתחלק איתנו במחצית ממה שירויח מהבגידה (חצי ממיליון ₪ שהוא מקבל מ"הצלע השלישית") ?
האם תוכל פעם לתאר טיפים ורעיונות בנושא הזה ? מאוד אשמח להמחשות בכיתה.

אור פישר אמר/ה...

הנה קישור מעניין שמתקשר יפה למאמר האחרון שנתבקשנו לקרוא- "הרהורי כפירה"- בנוגע לזה שהכלכלה ללא ספק תורמת למשפט. היא מערפלת אותו. [הקשר של דיני חברות אך לטעמי לא רק], http://hl2.biu.ac.il/upload/140786/Media/מאמרים/פרוקציה%20זה%20חוזה%20זה%20חפץ.pdf