יום ראשון, 23 באוגוסט 2009

מבוא למשפטים

שלום לכולם,
דיברנו בכיתה על נושא הענישה וצדק. הפרדתי בין שני רכיבים של הענישה – המניעה וההחזרה (Retribution בלעז, אשמח לתרגום מוצלח יותר). במניעה אנו כוללים את מניעת אותו אדם מלבצע פשע נוסף (כליאה, שיקום) ואת הרתעתם של אחרים בבחינת "ייראו וייראו". אך מעבר לזאת, גם כשנוצר מצב בו מאוד מאוד קשה להאמין שהענישה תרתיע, רוב האנשים עדיין רוצים לראות עונש.
דוגמא קיצונית במיוחד לעניין זה ניתן למצוא במשפט אייכמן. לא ממש סביר שהוא אישית היה חוזר על המעשים, וגם מאוד קשה לטעון שהריגתו שנים אחר כך, היא שתרתיע אחרים השוקלים לבצע פשעים נגד האנושיות. אפילו חשבנו שאמצעים רגילים ירתיעו את אלה, יש להם הרבה יותר דרכים למות בשלב יותר מוקדם בקריירה הדיקטטורית שלהם. הפחד מהעמדה לדין לא יוסיף הרבה לשיקול אם לבצע את המעשה, או להימנע ממנו. כמובן שאין צורך להזכיר שהרבה מאוד אנשים ראו ורואים בהענשתו גם בנסיבות אלה, שאין בכך כל מניעה או הרתעה, דבר ראוי וחשוב.

אפשר כמובן לראות ביטויים חברתיים אחרים של הרצון הישיר בעונש, לא ככלי למניעה אלא רצוי ונכון כשלעצמו. גודל וצבע הכותרות כשמתגלה רצח נורא חדש, וכמות המלל המסתובבת סביב איזה עונש יקבל, או קיבל העבריין, או השאלות והכעס סביב איך יכול להיות שהוא לא יועמד כלל לדין.

בכל מקרה, הרצון הישיר בעונש קיים, והמלל סביבו מעניין. ניתן לתאר את אותו הדבר בשתי דרכים. חלק יסבירו שעבריין צריך להיענש כדי לעשות צדק, וחלק יאמרו שהרצון הישיר בעונש הוא בסך הכל רצון של בני אדם להסב סבל למישהו שפגע בהם. בעברית, נקמה.

השאלה היחידה המפרידה בין שתי הדעות, הוא מושג הצדק. "צדיק וטוב לו, רשע ורע לו" זה רעיון מאוד אינטואיטיבי ונשמע טוב. המציאות כמובן, לא תמיד כזו, וגם במקורותינו מסבירים שזה בכלל לא מובטח.

השאלה האמיתית היא אם הצדק כולל בהכרח גם את הניסיון האנושי לשפר את המצב – בלדאוג שרשע ורע לו.
בני אדם לקחו על עצמם את מלאכת עשיית הצדק, והפקידו בידי המערכת המשפטית את כוחה המרוכז של המדינה. כמו כל מערכת, גם זו פגומה ובלתי מושלמת. היא פועלת על סמך כללים, ומאדירה אותם. בקורס אנו לומדים חלק קטן מהם, ומדברים על מבנה המערכת, כיצד היא בנויה ומה מפעיל אותה. את בעיות הצדק לא נפתור, אבל נשים לב שהדגש כאן הוא לא אם משהו צודק או לא, אלא אם אנחנו כחברה אנושית צריכים להפעיל את מערכת הכללים והאכיפה שלנו כדי לטפל במשהו. ואם כן – כיצד.
לפעמים, ההתערבות עלולה להפריע יותר משהיא תעזור, וגם חוקיות בדברים אלה עלינו לחקור.

אבל תמיד נשים לב למינוח בו אנשים עושים שימוש - אם אחד אומר "צדק" הוא מבליע בתוך הטענה גם קונוטציה חיובית, ואם השני אומר "נקמה" זה עלול להיתפש כשלילי. בחירת המושגים לאו דווקא מקרית, וגם אם אינה מודעת, חשוב לשים לב אליה.
כשאנו ניגשים להבין את המערכת המשפטית, ואת השיקולים השונים המנחים אותה, אסור לנו להיצמד לאינטואיציות איתן באנו מהבית, אלא מטרתנו להעמיד הכל לבחינה מחודשת, למחשבה מחדש. חלק ממה שעוזר לנו לשים לב להטייה שלנו לכיוון זה או אחר, הוא להקשיב למילים בהן אנו עושים שימוש, ומה מובלע במילים אלו. מה שאינו נאמר במפורש, מה שנשאר כהנחה סמויה בטיעון, אינו זוכה לביקורת הישירה לה הוא זכאי – ומשאיר אותנו תקועים בחיפושנו אחר הבנה אמיתית. מטרתנו, כרגע בקורס אך בעיני הרבה מעבר לזה, היא לחשוף את אותן הנחות סמויות איתן אנו מסתובבים, ולבדוק אותן.
חלק נעשה ברכישת ידע חדש, היכרות מעמיקה יותר עם עולם המשפט, וחלק בתרגול ניתוח הדברים – העמקה והיתר לערעור על כל מה שחשבנו או סיפרו לנו. או כפי שראיתי זאת כתוב פעם: Don't believe everything you think

8 תגובות:

eran אמר/ה...

היי אייל
למיטב זיכרוני, ובמתותה אם אני טועה ,אני לא זוכר כי בשיעור האחרון דיברנו על שכר עונש וענישה.
סקרנו את בתי הדין והמשפט השונים תנאי ושלבי הערעור בכל אחד מהם וכמו כן את התחומים החופפים בינהם (משפחה ורבני)
האם אתה מתכוון כי אילו הם הנושאים לשיעור הבא ?
תודה
ארן

עדי אייל אמר/ה...

לא ממש. אני מתכוון למשהו שזרקתי בדרך כהערת אגב כשדיברנו על הענישה במשפט הפלילי, ורציתי לפתח קצת כאן... לנצל את הבמה כדי להרחיב ואולי לעורר דיון.

עדי

אודי אמר/ה...

היי אייל ,
קראתי את הבלוג שלך , וכל נושא הצדק דווקא הזכיר לי את הראיון המרתק שנתן אביגדור פלדמן לאילנה דיין אחרי שהוחלט על הסדר טיעון מקל עם הנשיא קצב ,הוא מספר לדיין מבלי שהיא תשאל, הם עלובים וחסרי כל תוחלת. הוא עוסק במסחר ציני וסרקסטי בשקרים, הוא בז לעצמו ולסביבה בה הוא פועל, והוא עושה זאת בעיניים פקוחות ובהכרה מלאה.
זו אינה הצגה, לשם שינוי. הוא אותנטי לחלוטין. שפת הגוף שלו, עצורה ומאופקת, משדרת צער וכאב שהוא אינו יכול להכיל יותר.
יש לו גם כמה טיעונים מקלים: כל מערכת המשפט, הוא טוען, היא מסואבת ושקרית – החל מהנאשמים (בין שהם אשמים ובין אם לאו, הוא חוזר ומדגיש שוב ושוב), המשך בעורכי הדין, אנשי המשטרה, ועד אנשי הפרקליטות והשופטים – כולם מנהלים סחר גלוי בשקרים, בין אם בחדרי חדרים ובין אם בלב ההיכל ובראש חוצות.
צדק? אמת? סחר ציני בשקרים?

גל אמר/ה...

אני חושב שאחת הבעיות המרכזיות של מערכת המשפט הישראלית היא הפער ההולך וגדל בין דעת הקהל לבין המערכת המשפטית וכלליה.
אם ניקח לדוגמא את המקרה של מיטל אהרונסון, בעוד מערכת המשפט עסוקה בסוגיות משפטיות, לרוב האנשים (רוב הטוקבקיסטים...) בכלל לא אכפת מי מהם נהג ושניהם מבחינתם אשמים וצריכים להיענש בחומרה. לא משנה מה יוכרע במשפט, כנראה שזה לא יראה לטוקבקיסט הממוצע שנעשה צדק, ובמידה מסויימת האמון שלו במערכת המשפט יפגע.

אדי אמר/ה...

ד"ר עדי שלום,

רק רציתי לומר שהשיעורים שלך מרתקים, מעניינים ומחזקים את הבחירה שלי ללמוד משפטים.

בהיותך איש הוראה ותיק, אתה מחובר מאד לראש של הסטודנט ומקפיד לפרש את הטרמנולוגיה המשפטית בשפה שמובנת לנו ודואג להעביר את החומר בצורה מפולפלת ומעוררת.

מאחל לנו סמסטר מוצלח ומרתק.

תודה

עדי אייל אמר/ה...

קודם כל תודה רבה, גם על ההשתתפות וגם על המחמאות.
הפער בין איך מערכת המשפט נתפשת לבין מה מצפים ממנה אכן גדול ובעייתי. נדבר קצת יותר על הדברים במסגרת הדיון שלנו בתפקידים החברתיים של המשפט ומשפט ככלי מבטא.

לגבי כולם שקרנים, רעים, וכו' - אני מעדיף להימנע מהכללות, בעיקר כאשר הן באות להצדיק תלונתיות על אחרים והצדקת רוע מצידי.
זה מעלה שאלה כללית של פרשנות. דוורקין למשל דיבר על פירוש הדברים כך שהפירוש מעמיד אותם באור הטוב ביותר. גם על כך נדבר בכיתה...

מיכל ע אמר/ה...

היי,

ראשית אני מסכימה עם אדי. יישר כוח על היכולת לעורר אותנו בשעה כזאת...

ולענייננו אנו:
לדעתי מעבר לרצון הברור שלנו למנוע השנות של עבירות מסוגים שונים, מטבע היותנו בני אנוש אנחנו נלחמים בדיסוננס קוגניטיבי. לכן, כאשר אנו רואים מישהו שעושה דברים שאנו מגדירים כרעים (ומכאן שהוא רע) אשר אינו נענש, נוצרת סתירה ביחס לתפיסה שמלווה אותנו מאז ומתמיד - הטוב מוכרח לנצח?

לאורך כל חיינו אנו נלחמים אל מול היצרים שלנו, מלמדים את עצמנו שליטה עצמית ודחיית סיפוקים, ולו רק בכדי לסגל התנהגות שמוסכמת כנורמטיבית.

קשה לחיות עם ההבנה שיש אנשים שלא עושים זאת, ואשר שממשיכים כרגיל בחייהם.

לסיכום, קשה לדעתי להפריד לענישה שנובעת מרצון טהור למניעה, ומענישה שנובעת מרצון טהור לנקמה.
ובכל מקרה, הרי שפעולתנו מונעות בין היתר מהצורך לשמור על סדרי עולם אותם סיגלנו לנו.

אנונימי אמר/ה...

שלום,
יש לי שאלה לא קשורה לסוגיה לעיל.
אמרת בשעור האחרון שהבחינה תורכב מחומר הכיתה ומאמרים.
האם עלינו לקרוא את כל חומר הקריאה מהסילבוס? או רק את המאמרים אותם בקשת מאיתנו ספציפית ?

בברכה ותודה.