יום שני, 28 ביולי 2008

הכנה למבחן - קורס משפט וכלכלה

אתם מוזמנים להיכנס לדיון, להביט במאמרים המחייבים למבחן, ולדון ברעיונות המופיעים בהם. במבחן תתבקשו ליישם רעיונות מן המאמרים ומן הדיון בכיתה, כמו גם להציע רעיונות ביקורתיים או דוגמאות נגדיות. אם קראתם, הבנתם, וחשבתם על הדברים, יהיה קל, ואולי אפילו תיהנו מהתהליך...

18 תגובות:

עדי אייל אמר/ה...

רשימת הקריאה המחייבת להלן. עשיתי מאמץ לצמצם (בעיקר באנגלית), ולהתמקד בנושאים בהם דנו כבר בכיתה. דיון פורה במאמרים עצמם, והפריה הדדית ביניכם, מוזמנים בהחלט.

מונחי יסוד ורקע רעיוני:
אוריאל פרוקצ'יה, "בועות משפט", משפטים 9 תש"ן
עדי אייל, "הרהורי כפירה ביחס לחשיבות חקר הכלכלה והמשפט"
אוריאל פרוקצ'יה, "זה חוזה? זה חפץ? זה חוק! תרומתה הקונסטרוקטיבית של הכלכלה לערפול מושגי היסוד במשפט", משפטים יח 395 (תשמ"ט)
עלי זלצברגר, "על הפן הנורמטיבי של הגישה הכלכלית למשפט", משפטים כ"ב(2) 261 (תשנ"ג)
Guido Calabresi & Douglas Melamed, “Property Rules, Liability Rules, and Inalienability: One View of the Cathedral”, 85 Harvard Law Review 1089 (1972) – pages 1-27

מקרה לדוגמא: אתא נ. שוורץ
ע"א 44/76 אתא חברה לטכסטיל בע"מ נ' שוורץ, פ"ד ל(3) 785
בג"צ 114/77 זאב שוורץ ואח' נ. שר האוצר ואח', פ"ד לא(2) 800
אפרים קליימן, "הפגיעה ממטרד ליחיד והתרופה המשפטית לה – הערות של כלכלן", משפטים ט 85 (תשל"ט)
עדי אייל, "רטוריקה כלכלית: כלכלה וספרות בניתוח המשפט", מחקרי משפט יח 263 (תשס"ב)

יישומים נזיקיים וחוזיים
ישראל גלעד, "על גבולות ההרתעה היעילה בדיני נזיקין", משפטים כב 421 (תשנ"ג)
עדי אייל, "המעגל לעולם חוזר: האם 'כלכלה חדשה' תדרוש פתרונות ישנים בשוק הסלולרי בישראל?", מחקרי משפט כג(3) 629 (תשס"ז)

העשרת המודל: כלכלה התנהגותית
Daniel Kahneman, Jack Knetsch & Richard Thaler, “The Endowment Effect, Loss Aversion, and Status Quo Bias”, 5 Journal of Economic Perspectives 193 (1991)
Colin Camerer et al., “Behavioral Economics and the Case for ‘Asymmetric Paternalism’”, 151 University of Pennsylvania Law Review 1211 (2003)
עדי אייל, "הגישה הכלכלית והפמיניסטית למשפט: יריבות נצח, או אי-הבנה בין ידידים?", 10 תרבות דמוקרטית 11 (2006)

Elon אמר/ה...

בקשר למאמר Regulation for conservatives, הם מדברים על כך שאנשים מנתחים את המידע באופן לא אופטימלי ולא כפי שחוק ביאס (Bayes's rule) היה מצפה מהם.
אני לא זוכר שדיברנו על חוק זה, והמאמר לא מציין מה בדיוק זה מביע. אשמח להסבר קצר על החוק, או הפנייה להסבר קצר וטוב.
מצאתי כמה הסברים קצרים, וממה שהבנתי זה נוגע לעובדה שבאוכלוסיה מאוד גדולה, אם אתה רוצה לבודד חלק קטן מהאוכלוסיה ויש לך מסנן שאינו מדויק לחלוטין, יותר אנשים שאינך מעוניין בהם יעברו דרך המסנן מאשר אותם אנשים שאתה מעוניין שיעברו.
תודה אילון

עדי אייל אמר/ה...

יפה, אך לא מדויק. Bayes' Rule הוא כלל סטטיסטי לעדכון ההערכה שלי על עובדה מסוימת, כאשר ברור לי כי אין לי מידע מדויק אודותיה. במילים פשוטות, מדובר בהתחשבות בכל הנתונים הרלוונטיים הידועים לי, ולכן מדובר בדוגמא ל'רציונליות' מלאה.

המאמר עוסק בהטיות קוגניטיביות המשותפות לרוב האוכלוסיה (לפחות), לפיהן אנשים אינם נותנים את המשקל הראוי לנתונים הקיימים, אלא טועים באופן סיסטמטי לכיוון מסוים. הטיעון המרכזי שלהם, הוא שיש להתחשב בנטיות הקיימות באוכלוסיה, על מנת ליצור רגולציה שתועיל לאלה הסובלים מהטיות, מבלי להזיק לשאר.

התיאור שנתת, של מסנן בו האנשים 'הלא נכונים' עוברים יותר, הוא של adverse selection. דוגמא טובה היא מנגנון ביטוח בריאות רצוני. בכל רמה של פרמיה לתשלום, אלה בעלי הסיכון הגבוה יעדיפו לרכוש ביטוח, ואלה בעלי הסיכון הנמוך יראו את תוחלת הנזק כנמוכה ממחיר הפרמיה. התוצאה היא שרוכשי הביטוח יהיו בעיקר בעלי הסיכון הגבוה, בדיוק מי שחברות הביטוח מעוניינות בהם פחות. התוצאה תהיה ייקור הפרמיה (לפי ממוצע הסיכון של רוכשי הפוליסות).
כאשר מחיר הפוליסה עולה, בעלי סיכון נמוך יהיו מעוניינים בה עוד פחות (ולכן חלק מהרוכשים הראשוניים כבר אינם מעוניינים), ולכן ממוצע הסיכון באוכלוסיית המבוטחים עולה. אם כך, צריך להעלות את הפרמיה, וחוזר חלילה...

עדי אייל אמר/ה...

'הוראות קריאה'
כאשר אתם מתכוננים למבחן (וברור לי שכולכם כבר מזמן עוסקים בכך..), הכינו עצמכם להסביר רעיונות המוצגים במאמרים, וגם אלה שדיברנו עליהם בכיתה. למשל, פרוקצ'יה עוסק בשאלת ניתוח מושגים, מול ניתוח כלכלי. תהיו מסוגלים להסביר את עמדתו במילים פשוטות? Camerer ושות' כתבו על החשיבות של פטרנליזם שאינו סימטרי. ביחס למי לא סימטרי? למה זה חשוב? במה זה דומה ובמה שונה מפטרנליזם 'רגיל'? ולמה אבחנה זו חשובה דווקא בניתוח הכלכלי? מה ההתנגדות הבסיסית שכלכלנים 'רגילים', או 'קלאסיים', יעלו נגד פטרנליזם, ולמה המקרה הזה שונה?
קלברסי ומלמד דיברו על שלושה סוגים של כללים להגנה על זכויות קניין - תוכלו לתת דוגמא לכל אחד מהם? להסביר מה יהיה ההבדל אם נשתמש באחד ולא באחר? מתי נעדיף כלל קניין על כלל אחריות, ומתי להיפך?

באופן כללי, מה שאני רוצה שתעשו הוא לקרוא את המאמרים ואת סיכומי השיעור קריאה ביקורתית. הבינו מה הטיעונים (זה עוזר לעשות רשימה, ולהצמיד לכל טיעון בסיסי, את טיעוני הנגד שלו או הביקורות שלכם), והיו מסוגלים להסביר אותם בכמה פיסקאות. לומר אותם במילים שלכם, בפשטות ועדיף בעזרת דוגמאות.
אולי ההתכוננות הטובה ביותר למבחן היא לחשוב על דוגמא מהחיים לכל דבר שעולה במאמרים. זה מבטיח שהנושא חי, ולא רק שינון מילותיהם של אחרים.

מעבר לזה, לא להיבהל יותר מדי. אני רוצה שהנושא יחקק בליבכם, שתחשבו על כל דבר דרך קצת מהתובנות שלמדנו. לחיות את החומר, לא לשנן אותו.
כמובן, זו בקשה קצת גדולה. אז אנחנו עושים את הצעדים שלנו לקראתה. קוראים ולומדים היטב, משקיעים מהזמן המעט שיש לנו, ורואים במבחן משהו חשוב, הזדמנות להעמיק בחומר ולשכלל עצמנו.
עדיין, ברור שאנחנו בשלבי התחלה. הקורס הוא מבוא לתחום, ובוודאי שעוד לא הכרנו את הדקויות כולן והפנמנו את התובנות עד סופן. בדיקת המבחן לוקחת זאת בחשבון.

מצידי, אני מקווה שתרמתי בקורס, ואשמח לעזור גם בשלב הלמידה למבחן. שאלות אפשר לרשום בבלוג, ואני מבטיח להתייחס. ברור לי שכולם עסוקים בדברים רבים. בואו נשים גם את ההתכוננות הזו במרכז עולמנו ונפיק מהקורס את התמצית.
בהצלחה ותיהנו מהלמידה! עדי

Elon אמר/ה...

שלום רב,
בחלק הראשון של מאמרם Property rules, Liability Rules and inalienability, קלברסי ומלמד מתמקדים בדרך בה מחליטים על חלוקת העלויות. ומדברים על כך שלשינוי בדרך החלוקה תהינה עלויות מעבר (כמובן). לאחר הסבר קצר הם מסבירים שאנו יכולים להתעלם מעלויות מעבר אלו ע"מ לבחון את הדרכים בהם יוטלו העלויות אם נסתכל על יעילות מצרפית (economic efficiency), ואז מביאים 5 כללים לחלוקת העלויות (כאשר לפחות שנים מכללים אלו מניחים עלויות מעבר...).
קודם כל, איני מבין את הסיבה להתעלמות מעלויות מעבר, ואיך עלויות מעבר אלו נוגעות לעניננו.
הבעיה היותר גדולה שלי היא בכלל השני להטלת העלויות (עמ' 1096 פסקה אחרונה), שם דנים במקרה שלא ברורה היחס בין העלות תועלת (המצרפית), ואז ישנה טענה שעל העלות להיות מוטלת על מי שיכול לבצע את הניתוח הזה.
אינני מסכים לטענה זו, וזאת מכיוון שהנחה זו מכריחה את הקבוצה הזו לבצע את הניתוח של עלות/תועלת, כאשר ייתכן בהחלט ועלות הניתוח עצמו גדולה יותר מכל רווח שיוכל להיות מופק. ואם יוחלט שלא שווה לבצע את ניתוח עלות/תועלת הזה, האם הקבוצה שיכולה לבצע אותו (והחליטה שלא) עדיין צריכה לשאת בעלויות?
אני מבין שזו דרך להכריח את הקבוצה לבצע את הניתוח, אך יש כאן מעין הנחה סמויה שאין עלות לניתוח (או שכדאי בכלל לבצעו), ולעיתים למרות שלא ברורמהו יחס עלות/תועלת עדיין לא יהיה כדאי לבצע את הניתוח כי היחס ניתוח+תועלת/עלות כבר ברור מראש!

Elon אמר/ה...

האם כשהם מדברים על עלויות מעבר (transaction cost ), הם מתכוונים לעלויות תיאום? גם אם כן אני עדיין לא בטוח למה חייבים להוציא אותם מחוץ למשוואה? אני מבין שכאשר אין כאלו עלויות אזי נגיע למצב פרטו-אופטימלי, אך גם כאשר יש כאלו עלויות נגיע לאותו מצב תוך שקלול עלויות אלו (שווה לי לוותר קצת על השקט שלי ולא להלחם בשכן המרעיש עד שזה עובר גבול מסוים).
לכן אני לא בטוח שאני מסכים עם הנחת ההתעלמות ע"מ להבין את שיקולי הקצאת הזכויות.
אשמח להסבר קצר מדוע מהלך זה הכרחי.
תודה,
אילון

עדי אייל אמר/ה...

שלום אילון,
שאלות טובות. דבר ראשון, חשוב להבהיר מינוח: החלק אותו ציטטת (ותודה על ההפניה המדויקת לעמוד המבלבל!) עוסק ב transaction costs , קרי - עלויות עיסקה. עלויות מעבר הינן עלויות ספציפיות למעבר של אדם בין חלופות שונות האפשריות לו, בדרך כלל בין המצב בו הוא נמצא (חשבון הבנק שלו) למצב אפשרי אחר (מעבר לנהל חשבון בבנק אחר).
עלויות עיסקה הן תיאור כללי מאוד לעלות המפריעה לעיסקה יעילה להתרחש, וכוללות מגוון רחב של סוגי-משנה (ביניהן, עלויות מעבר).

הקטע מדבר על תיאורמת Coase, שמניח היעדר עלויות עיסקה כדי להראות ששוק רצוני יוביל ליעילות.
הנחה זו מאפשרת דגש על הסיבות המציאותיות לכשלון עסיקאות ויעילות כלכלית - קרי, הכוונה היא לראות מה קורה בעולם המושלם, כדי להבין יותר טוב את הכשלים שמונעים מאיתנו להגיע אליו.

הרעיון של הטלת ניתוח עלות/תועלת על מי שיכול לבצעו בזול יותר, הוא שאם יש מישהו בחברה שיידע אם כדאי לעשות את השינוי או לא - זה האדם. אם נראה לו שאי-הודאות גדולה מדי, או התועלת הפוטנציאלית קטנה מדי, לא יבצע את הניתוח - וטוב שכך!
מבחינה חברתית, האדם הנמצא במקום הטוב ביותר לקבל את ההחלטה, עשה כן, ואנו סומכים על שיקול דעתו מהסיבה הפשוטה שהיה כדאי לו באופן אישי לקבל את ההחלטה הנכונה.

לגבי התנגדותך לעניין, אי-ההוגנות של הטלת הנושא עליו, אלה בדיוק שיקולי החלוקה שהם אומרים שמאוד חשובים לשאלות חברתיות, אך נפרדות משיקולי היעילות. בעצם, ההמלצה היא היעילה ביותר, ואם יש סיבות של צדק להימנע מיישומה - מותר. אם אין סיבה עקרונית נגד, כדאי ליישמה.
ההתנגדות האינטואטיבית נגד 'הענשת' אדם רק מכיון שהוא במצב טוב לטפל בנושא, נובעת מתפישות מוסריות וחברתיות שצריך לנסח כדי להראות מתי הן רלוונטיות, ומתי לא.
אז גם נדע יותר טוב מתי ללכת לפי הכלל הפשוט - של הטלת האחריות על הגורם שיכול לטפל בה באופן הטוב ביותר, ומתי ללכת על פי כלל יעיל פחות, אבל צודק יותר.

נשמע הגיוני?

Elon אמר/ה...

נשמע הגיוני מאוד.
אני מצטער על חוסר ההבנה, המאמר הזה מאוד מבלבל והאנגלית בו בכלל לא קלה (בלשון המעטה).
תודה על העזרה,
אילון

Elon אמר/ה...

במאמרו של עלי זלצברג "על הפן הנורמטיבי של הגישה הכלכלית למשפט" מוצגת ביקורת מוסרית על טענתו של פוזנר שמקסום העושר הינו מוסרי יותר מהתורה התועלתנית. המחבר מביא 3 נימוקים לכך (עמ' 283-284) אך להבנתי הטיעונים הללו מניחים משפט טבע (נתינת ערך לא סוביקטיבי למוצרים מסוימים (כמו כליה), זכויות שאין להן מחיר כלכלי או אופן חלוקה "צודק" יותר) כלשהוא, או למעשה מניחים מערכת מוסרית שמדריכה את החברה. כל גישת התועלתנות באה להחליף את גישת משפט הטבע ולכן לדעתי טיעונים אלו לא נותנים עדיפות לגישת מקסום האושר על גישת מקסום העושר, אלא לכל היותר, טעונים המעניקים יתרון לגישת משפט הטבע על פני הגישה התועלתנית. להבנתי פוזנר לא טען שמקסום העושר מוסרי יותר ממשפט הטבע אלא שמקסום העושר מנחה מוסרית את החברה בצורה טובה יותר ממקסום האושר.
מכאן שאיני מבין מדוע טיעוני של המחבר סותרים את גישתו של פוזנר!
תודה, אילון.

Yael אמר/ה...

שלום עדי,
למיטב הבנתי במאמר Daniel “The Endowment Effect, Loss Aversion, and Status Quo Bias”, הטיעון המרכזי הוא שהחלטות כלכליות של אנשים הן אינן רציונליות והן מושפעות מאפקטיבם פסיכולוגיים כגון אפקט הבעלות (כאשר אדרוש מחיר גבוה יותר לחפץ שברשותי מאשר הייתי מוכנה לשלם עליו מלכתחילה), העדפת הסטטוס קוו (אנשים מעדיפים את מה שישי להם - הדוגמא עם סוגי הביטוחים שהוצעו לקבוצות שונות שהראתה שמי שיש לו ביטוח מסוג א' יעדיף אותו) וסלידה מהפסד וסיכון (גם פה השפעה של אופן ניסוח השאלה, אם במונחים של הפסד/ סיכון אנשים יסלדו בעוד, מעדיפים לא להרוויח אבל העיקר שלא להפסיד),
אני מקווה שהבנתי נכון ושלא פספסתי משהו (אם כן - אנא תקן אותי),
מה שלא הכי ברור לי במאמר זה ההקשר המשפטי, אשמח אם תוכל להביהיר נקודה זו,
תודה,
יעל

Elon אמר/ה...

הי יעל,
אינני חושב שהמאמר בא לומר שאנשים אינם רציונלים. למיטב הבנתי המאמר בה להוסיף פרמטרים נוספים למידול "הרציונאליות" של אנשים.
כאשר המאמר מדגיש את חוסר "הרציונאליות" הוא אומר שעד לאותו זמן המודלים הניחו ש WTA=WTP. המחברים מביאים מחקרים המוכיחים כי ישנם שיקולים נוספים לאנשים "רציונאלים" ולכן יש לשנות את המודלים.
לומר שאנשים אינם רציונלים בעקבות אפקט הבעלות הוא כמו לומר שלא רציונלי לקנות יהלום בגלל היופי שלו (כהשקעה זה סיפור אחר). יש להניח כי לאנשים ישנם שאיפות וחלומות ומימושם הוא בעצם הגדלת האושר שלהם. הרציונאליות מתבטאת בשאיפה להגדיל את האושר.
לגבי הקשר למשפט, כל המודלים באים לתת כלי עזר לשופטים ולמחוקקים ע"מ להחליט בסיטואציות שונות. כך למשל אם נניח שרוצים להפקיע 2 בתים זהים ע"מ לבנות כביש, איש אחד גר בביתו כבר 80 שנה והשני עדיין לא סגר את כל פרטי הרכישה של אותו בית. אם נתחשב באפקט הבעלות ומטרתנו הינו פיצוי אוביקטיבי הרי שהראשון יקבל יותר מהשני בגלל אפקט הבעלות. אינני יודע אם באמת מתחשבים בכך בעת הפקעה אך ברור שאם רוצים לפצות אדם באופן מלא יש להתחשב בכך.
מקווה שעזרתי
אילון

Yael אמר/ה...

הי אלון,
תודה על הדוגמא המקשרת את המאמר למשפט - זה בהחלט עזר!
לגבי הרציונליות של הבחירה שאנשים עושים לדעתי ניתן להגדיר אותה כ"חוסר רציונליות הנובעת מהטיות קוגנטיביות" המאמר מתאר הטיות קוגנטיביות אלו ומראה שהן מגמתיות ולא אקראיות ולכן מציע לשקלל אותן במודל כלכלי וכך התוצאות המתקבלות משימוש במודל יהיו מדויקות יותר,
מה דעתך?

Elon אמר/ה...

הי יעל,
אני מסכים בהחלט שהמאמר מגדיר את ההחלטות הללו כלא-רציונליות ומכיוון שיש כיוון ברור להטייה ניתן לשקלל זאת במודלים. עם זאת, איני בטוח שאני מסכים עם הקביעה של המאמר שהחלטות אלו אינן רציונליות לחלוטין, אלא לכל היותר אינן "רציונליות" כהגדרה המסורתית. לדעתי הגדרה של רציונליות אינה יכולה להתקיים ללא השפעות רגשיות. הרבה מהמסחר במניות תלוי בהעדפות של אנשים לגבי מניות שונות, לכן קניית מניה שצופים לה עליה (עקב עלייה בביקוש) אינה רציונלית (אלא אם כן יש לך מידע פנים) ללא התחשבות באפקטים של קנייה קולקטיבית. נושאים שלמים בחיינו מתחשבים ברגשות אנושיים מפרסומות ובחירות פוליטיות ועד מלחמות. האם כל ההחלטות הללו אינן רציונליות?
לכן למיטב הבנתי את המאמר יש לשנות את הגדרות המודל המבטא את ה"רציונליות" כדי שיכללו תופעות שעד אותו רגע נחשבו "לא רציונליות". מרגע שהמודל הבסיסי יכלול את התופעות הללו הן יהפכו להיות רציונליות וכן הלאה...
אילון

Elon אמר/ה...

שלום עדי,
במאמר הגישה הפמניסטית והגישה הכלכלית אתה מביא בשם הגישה הפמניסטית את הטענה שחוזה אינו רק מכשיר להשגת תוצאות עתידיות אלא גם ביטוי עצמי בהווה, למשל בעת גירושין או חלוקת רכוש. בהנחה זו משתמשים לאחר מכן ע"מ להצדיק אי-אכיפת חוזה במקרים אלו, האם לא יותר נכון לומר שיש כאן "כפייה" וכך לבטל את חוקיותו של החוזה? בעצם האדם לא התכוון לחתום על החוזה אלא להשיג תוצאות אחרות? החתימה על חוזה מלא ע"מ לקבל גט למשל יכולה להחשב ככפיה (בעיקר כאשר התנאים אינם הוגנים/סבירים...).
במקרה זה איני חושה שיש התנגשות בין הגישה הפמניסטית לכללית.

תודה אילון.

Elon אמר/ה...

הי יעל,
בעודי קורא את מאמרו של עדי אייל "הגישה הפמניסטית והגישה הכלכלית" מצאתי סימוכין לטענתי שיש לעדכן את הרציונליות בהתאם לחברה.
"העשרת הרציונליות דורשת התחשבות בכל הרכיבים הרלוונטים לקבלת החלטות אנושיות בסביבה חברתית מורכבת." (עמ' 46) ובהמשך מצויין כי לדעתה של Elizabeth Anderson צריך להתקיים מודל דינמי של רציונליות הכולל את תהליך ההתלבטות והחיפוש אחר ערכים. אם כך, האם לא ניתן לדרוש כי מודל הרציונליות הדינמי יכלול הטיות קוגנטיביות (לפחות את המגמתיות שבהן שיחסית קל להכניסן למודל)?
אילון

Assaf אמר/ה...

שלום איל,

בהקשר למאמרך על הכלכלה החדשה והפיקוח על התקשורת הסלולרית, עולות בי מספר תהיות.

אפקט הרשת היא אינה תופעה חדשה והיא למעשה נגזרת, לדעתי, של תופעת העדר. זהו שכלול של האימרה "שמעת ש..." בה אף אחד אינו מעונין להשאר לבד, בצד המפסיד וכדומה. הדוגמא הבולטת כיום לתופעה היא הבורסה בה כל שמועה מיצרת כדור שלג שמרים ומפיל כלכלות.

טענתי היא שהרשת היא חברתית ולא בהכרח חומרית ולכן היא נמצאת בכל מקום והכל מושפע ממנה. האם קניית בובת בראץ יכולה להדחות או לא להעשות כלל עם התערבות ההורים (הממשלה)? כנראה שלא. "לכולם יש" ולכן גם הילד/ה רוצה - אין הרבה מקום לשיקולי הגיון וקשה להשפיע על ההחלטה (בהתאם לקהאנמן).

זהו למעשה שריד הישרדותי מולד שקשה להתגבר עליו ע"י רגולציה, גם אם היא רחבה. לדעתי, הטכנולוגיה המשתנה תכופות תביא בהקדם לביטול כשל שוק זה של מיעוט מתחרים עם או בלי קשר לפעולות הממשלה ומדיניות האצבע בסכר שבה היא נאלצת לנקוט.
אסף.

עדי אייל אמר/ה...

שלום רבותי,
תודה על התגובות והשאלות. לא יכולתי לבקש שימוש פורה יותר, או טוב יותר, לפורום זה.
ההסברים לגבי רציונליות עשירה יותר נכונים בהחלט. זה שורש הגישה ההתנהגותית (להכניס למודל הטיות רווחות שאינן מתפלגות באקראיות באוכלוסיה), וזה גם העומד בבסיס הדיון במאמר על הפמיניזם והכלכלה. יפה מאוד הקישור! מראה על הבנה והעמקה, בדיוק מה שקיוויתו לו.

קיבלתי גם מספר הודעות דוא"ל, אלא שכעת אני בצרפת, ואיני יכול לשלוח מייל. שאלות על המבחן (הוא אכן בחומר פתוח) וכו' - חבל שהושארו לרגע האחרון. מקווה שתספיקו לבדוק כאן.

בהצלחה, ותיהנו מהמבחן. לפחות הדיון כאן מראה שהמבחן כבר השיג את מטרתו...
עדי

kvuza10 אמר/ה...

עדי שלום רב , כאן גיא , אנחנו לקראת המועד ב של הבחינה , לאחר עיון מעמיק בנושאים הבאמת כל כך מענינים אני מבקש לעלות מספר דברים שלא עלו בטיעונים השונים במאמרים , כמעיין כיוון חדש ולדעת אם כוון כזה שאני מעלה בבחינה יכול להלקח בחשבון או שיש למקד את הטעונים לטווח שהוגדר בבחינה .

ובכן בסוגיה של אתא נגד שוורץ , בגשתו של קוז זה ששני אנשים יגיעו ליעילות מצרפית אם ינהלו את הבעיות בינהם (בגדול) , וככל שעלויות העסקה קטנות יותר כך יגיעו הצדדים לעסקה תוך משא ומתן , לדעתי התפיסה הזו כאן לא כל כך רלוונטית , וזה מכוון שמדובר כאן לא על שני פרטים אלא על פרט מול פירמה , מאזן כוחות שונה שיש לו בבוודאי ביטוי בעסקאות , אנחנו רואים שהמשפט עצמו רואה בחוזים שבהם יחסי הכוחות כל כך לא שווים בתפיסה אחרת מחוזים רגילים , כגון יחסי עבודה , לכן לדעתי תפיסה שבין שוורץ לאתא יכול לבוא עסקה שלא דרך בית המשפט הינה טיעון חלש עקב פערי הכוחות , בשטח אנו למדים גם על ההתרצציות של שוורץ שאתא בכלל לא התייחסו אליו כגורם משפיע,

ללא קשר לנושא זה במעבר חד , רציתי להתייחס גם לנושא הרציונאליות , נראה וכך גם קראתי במאמרים נוספים בגוגל כי בגדול חישוב של עלות מול תועלת בפי אדם "רציונאלי" תביא למיקום תועלתו ולמקום היעלות האופטמלית המצטרפית , לדעתי מומחי הכלכלה אינם מטמיעים את המינוח באופן נכון רציונאלי , הרציונאל אצל האדם על פי תפסתי אינו מותווה רק בעלות כספית מול תועלת , אלא בצצדים אחרים אותם יש לבחון בשיקוף פיסכולוגי /רגשי , בדעות מהן הוא מגיע וגישות חברתיות , אני חושב שבכדי למצוא מהו הרציונאל הטוב צריך ללמוד ולבחון את הבט הרציונאל מכיוונים נוספים , כמו המשפט והכלכלה , המשפט והספרות , המשפט והפיסכולוגיה וכל קומבנציה אחרת כדי להגיע לקירוב הרציונאל,

אני יודע שאני בסך הכל סטודנט , חשבתי להעלות טיעונים מתוך נסיון החיים שלי אני לא משתווה בכלל לאנשי האקדמיה העוסקים במחקרים יום יום , פשוט אני בעל ההבנה מניסיון החיים שלי שלא נכון להסתכל על נקודה בים רק מכוון אחד , ושלכל אחד יש השקפה שונה וזווית ראיה שונה , שבחיבור של כולם יחד נוכל להגיע לקירוב של האמת,