יום שלישי, 29 ביולי 2008

פורום תלמידי מחקר

הזדמנות לדיון פומבי בקשיים הכרוכים בכתיבה מחקרית, כמו גם בתובנות הצומחות לכם והתייעצות בשאלות המטרידות תלמידי מחקר אחרים. איך מגדירים שאלת מחקר? איך נמנעים מהרחבה אינסופית של הדיון? כיצד נציג את מחקרינו בפני עמיתים ותלמידים? ובעיקר, מה עושים עם הבדידות שבכתיבה והיעדר חברותא ללימוד משותף...?

5 תגובות:

osnat אמר/ה...

הי עדי וכולם,

נראה לי שלפורום יכולים להיות חיי מדף ארוכים יותר..אם נשתמש בו לא רק לשאלות גדולות על הצעות מחקר וזה אלא גם לשאלות צדדיות שעולות תוך כדי מחקר למשל, שאלות הקשורות במשהו צדדי שנזקקים לו בכדי להציג תמונה עשירה יותר אבל לא שייך למינסטרים של העבודה. בקיצר, אשמח להיות ראשונה' עזרה תתקבל בברכה: אני מחפשת מאמר או ספר שטוען שאוכלוסיות חלשות (מיעוטים, מיעוטי יכולת, נשים וכו') עדיף שינהלו סכסוכים בביהמ"ש כי ביהמ"ש מגן על החלשים. וגם טענה הפוכה: ביהמ"ש במציאות אינו מגן על חלשים. לטענה השניה הופנתי לספרות שעוסקת בפמינזם משפטי. אם יש לכם רעיונות מהתחומים: משפחה, זכויות אדם, סדרי דין, הליכים אלט ADR , אשמח לקבל הפניות ובעיקר עם שורה נוספת שמסבירה את מעמד המאמר (מכונן, שנוי במחלוקת, המצוטט ביותר וכו'). תודה! אסנת

עומרי בדר אמר/ה...

מנגנון תיווך כתחליף להסדר השכר המירבי שחל על תביעות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל"ז-1977 קובעים את תעריפי השכר המקסימליים שחלים על תביעות פלת"ד. אחת הטענות הבסיסיות במחקר, היא שלא תמיד שכרם של עורכי הדין הולם את המאמצים שהם משקיעים במסגרת הטיפול בתיקי פלת"ד, זאת נוכח מורכבותו "הבלתי צפויה" של הסדר חוקי שביסודו עמדה המטרה של החשת הפיצוי ופישוט ההליכים.
יצוין, כי המורכבות הבלתי צפויה של החוק איננה נוגעת רק לשאלת הגדרות המונחים שבחוק, אלא לשאלות קשות ומורכבות לא פחות שנוגעות בעיקר לפוליסת הביטוח, הכיסוי הביטוח, שאלת גובה הפיצוי ... מורכבות זו אמורה להשליך על גובה שכרו של עורך הדין, אך ההסדר הנוכחי איננו מאפשר זאת.
גם בהשוואה לתעריף השכר הנהוג בארה"ב בתביעות נפגעי תאונות מטוסים - (עומד בממוצע על כ- 18% מסך הפיצוי) שנחשבות לתביעות פשוטות (האחריות היא כמעט תמיד מוחלטת), כאשר הנתבעות (חברות התעופה) נהנות מחוסן כלכלית ויכולת לשלם - התעריף המקסימאלי שחל על תביעות פלת"ד הוא עדיין נמוך. כך גם בהשוואה לתביעות נגד בנקים, משרדי ממשלה וחברות אחרות הנהנות מאיתנות פיננסית גבוהה.
אף שהכללים מאמצים את השיטה השכר הקונטנגנטי (אחוזים) לצורך חישוב התעריף המקסימאלי, אולם יחד עם זאת עורך הדין רשאי לעושת שימוש בשיטת תשלום אחרת (שאיננה באחוזים) לצורך חישוב שכרו ובלבד ששכרו לא יחרוג מסך התעריף המירבי. במילים אחרות, גם אם שכרו ייגבה על בסיס מספר שעות עבודה הוא לא יוכל לחרוג משיעור התעריפים הקבועים בתקנות.
הסדר זה אין בו די בכדי שהלקוח יוכל לבחור בשיטת תשלום אחרת שונה משיטת התשלום הקונטנגנטי. בשוק קיימים שסתומי מידע. ללקוח אין כל אינדיקציה לגבי מספר שעות העבודה שהתיק דורש, גם לא לגבי גבוה הפיצוי שצפוי הוא לקבל. לכן, כיצד יוכל הלקוח לבחור בשיטת התשלום העדיפה עליו והמצדדת באינטרס שלו, על סמך איזה קנה מידה!
יצוין, כי המחסור במידע בו לוקה הלקוח משליך על שיקול דעתו של עורך הדין וגורמת לו לחשוב אך ורק על הרווח שיצמח לו בטווח המיידי ולא הרחוק. לכן למשל, פיתוח המוניטין שלו בתביעות פלת"ד יעניין אותו פחות מגביית שכר גבוה בהשוואה למאמצים שהוא ישקיע. זאת משום שללקוח הפשוט אין את הכלים שיאפשרו לו לבחון בצורה אמינה את עבודתו של עורך הדין ולהמליץ עליו בפני אחרים. כמו כן, גם התוצאה הסופי של ההליך – זכייה לשביעות רצונו של הלקוח או הפסד - גם היא איינה יכולה להוות אינדיקציה אמינה וללמוד על יכולותיו וכישוריו של עורך הדין.

הפתרון המוצע במחקר הוא מנגנון תיווך במקום הסדר השכר המירבי, מנגנון זה יאפשר את הקמתן של מס' חברות תיווך בתביעות פלת"ד, כל חברת תיווך תצטרך להצדיק את קיומה ולמשוך אליה לקוחות, בכך תיווצר תחרות בין חברות התיווך. כל חברה תפנה את לקוחותיה לעורכי הדין המתאימים לפי שיקולי מחיר / איכות, ותוך מתן תשומת לב למגוון שיקולים משניים אחרים. זאת ועוד, במקום שהלקוחות יצטרכו להשוות בין מאות אם לא אלפי עורכי הדין שנמצאים באיזור מסוים, די להם להשוות בין מספר מצומצם של חברות תיווך, דבר שירתיע את חברות התיווך מפני נקיטה באסטרטיגיה פגומה שאיננה שמה את הלקוחות בראש מעייניה.
בצל התחרות שתתקיים בין עורכי הדין עצמם בכדי לכנס למאגרים של חברות התיווך ובצל התחרות בין חברות התיווך, הרווח כולו יהיה של הלקוח.
חברת התיווך בשונה מהלקוח הרגיל, יש לה את הכלים לבחון את עבודתו של עורך הדין. המומחים שהיא תעסיק יוכלו לדעת בוודאות מה גרם לכישלון בתיק, ועל סמך המסקנות והממצאים הם יוכלו להחליט אם להמשיך להפנות תיקים לאותו עורך דין או להפסיק.
מנגנון תיווך יאפשר את קיומן של שיטות תשלום נוספות זולת שיטת התשלום הקונטנגנטי, משום שלמומחים שחברת התיווך תעסיק יש את הכלים לאמוד את מספר שעות העבודה שיש להשקיע במסגרת הטיפול בתיק, היקף המאמצים, סכום הפיצוי הצפוי ...

עומרי בדר אמר/ה...

לאסנת שלום

נראה לי שיש מאמר רלוונטי (אם כי אינו נופל בגדר אחת הקטיגוריות שציינת): ש' יניסקי-רביד " תמורות במשפט העבודה ותיאורית הצדק הרולסיאנית" קרית המשפט (תשס"ד) (שנתון הקריה האקדמית), חלק ג' פרק 3.5.
המאמר למיטב זכרוני מנסה להסביר מדוע בתי דין לעבודה באים תמיד לקראתו של העובד (הצד החלש). מקווה שעזרתי.

עומרי בדר.

Unknown אמר/ה...

היי אסנת,
אני לא מהצד של תלמידי המחקר, אלא מהצד של החלשים.מספר מאמרים שעוסקים בבעיית הנגישות של אוכלוסיות חלשות, אך מתייחסים גם ליכולת שלהם להשיג "צדק" בביהמ"ש:
א.יובל אלבשן,"נגישות האוכלוסיות המוחלשות בישראל למשפט",עלי משפט(כרך ג)תשס"ד,עמ 497
ב.יורם רבין," הזכות לייצוג וסיוע משפטי בהליך אזרחי",המשפט ו 225
ג.יורם רבין,"זכויות חברתיות מהספרה הדיונית"(לא יודעת היכן פורסם, קיבלתיו טרם פרסומו)
וסתם, אשמח לדעת האמנם יש בימ"ש שמגן על חלשים, אליו אפנה את ענייניי...ומנסיוני,
נכון שלבתי הדין לעבודה נטייה לטובת העובד, שרואים עצמם כבית הדין לעובד , אבל לא בצורה כה ניכרת. כך גם לבתי משפט לתביעות קטנות, יש נטייה צרכנית בשוליים. אבל כמו שאני רואה זה יותר אג'נדה אישית של שופט, האם הוא "חברתי" או אנטי ממסדי",כמו לדוגמה , השופט מנחם קליין שידוע כמגן על חלשים.בתקווה שהבאתי תועלת כלשהיא,בהצלחה רבה,יעל אדורם.

sarah אמר/ה...

הי אוסנת
הספר המרכזי ביותר בענין בית המשפט ופעילות חברתית הוא התקווה החלולה the hollow hope

אילן פוקס