שלום לכולם,
השבוע פתחנו במבט רוחב על המערכת המשפטית בישראל. עיקר משימתנו כרגע היכרות עם המושגים המשפטיים השונים, והנחת תשתית שתשמש אותנו לדיון בהמשך. מטרת השימוש בבלוג לאפשר ציון הנקודות העיקריות שדנו בהן בכיתה, ויצירת מקום לדיון ביניכם, כך שתרגישו חופשי להעלות שאלות ומחשבות בבלוג (כתגובות ברשומה) וגם להתייחס לשאלותיהם של אחרים כאן.
מושגים עיקריים שדיברנו עליהם: מקורות המשפט (חקיקה, חקיקת משנה, פסיקה), וחשיבות הפרשנות המשפטית. סוגי נורמות (מוסרית, חברתית, משפטית) והאינטראקציה ביניהן. תפקידו של המשפט כמרתיע, מחנך, מבטא הסכמות חברתיות.
אבחנות שעשינו: משפט פלילי/אזרחי, פרטי/ציבורי, מהותי/דיוני, כופה-קוגנטי/מרשה-דיספוזיטיבי.
מערכת בתי המשפט: שלום, מחוזי, ועליון. סמכות מקומית ועניינית של כל אחד מהם.
בשבוע הבא נוסיף התייחסות לבתי הדין השונים, ונעמיק בסוגיית הפרשנות המשפטית ומעמד התקדים.
ביקשתי לקרוא את מאוטנר/המשפט הסמוי מן העין, וברק/50 שנות משפט בישראל.
תיהנו!
יום שישי, 6 בפברואר 2009
יום רביעי, 21 בינואר 2009
ניתוח כלכלי - שיעורי בית והמבחן הקרב
שלום לכולם,
שיעורי הבית שביקשתי לשבוע הבא, הם מציאת נושא מתוך אלה שעולים במאמר 'על חופש הבחירה של הצרכן: הסלולרי כמשל' - ישירות במאמר, או הערות שוליים המזכירות כיווני מחקר אחרים, וכתיבה בבלוג על יישום הנושא בדוגמא משפטית שאתם מכירים (ואינה בשוק הסלולרי...). את תשובותיכם הוסיפו כתגובה לרשומה זו. המטרה - יצירתיות ועומק המחשבה, הרשו לעצמכם להתרחק מהמובן מאליו.
בנוסף, תזכורת לגבי מבחן הבית: במבחן שתי שאלות. שאלה ראשונה: מיצאו נורמה משפטית שאתם רוצים לטעון לשינויה או ביקורת לגביה, ועשו זאת בעזרת יישום טיעונים ומינוחים מחמישה מאמרים לפחות שלמדנו. הקפידו לחשוב על כל ההשפעות האפשריות של שינוי הנורמה שאתם מציעים, כולל חסרונות הצעתכם. הקפידו לעשות שימוש במונחים וכלי-ניתוח שלמדנו ושהופיעו במאמרים.
שאלה שנייה: הסבירו תובנה אחת חשובה שלקחתם מהקורס או מהמאמרים (אחד או יותר מהם). מה שינה את האופן שאתם מסתכלים על העולם, פקח את עיניכם, הסב את תשומת ליבכם למאפיין שקודם 'פיספסתם'?
עליכם להגיש את המבחן מודפס, עד שישה עמודים בסה"כ, ברווח כפול. תאריך ההגשה 20.2.09
שיעורי הבית שביקשתי לשבוע הבא, הם מציאת נושא מתוך אלה שעולים במאמר 'על חופש הבחירה של הצרכן: הסלולרי כמשל' - ישירות במאמר, או הערות שוליים המזכירות כיווני מחקר אחרים, וכתיבה בבלוג על יישום הנושא בדוגמא משפטית שאתם מכירים (ואינה בשוק הסלולרי...). את תשובותיכם הוסיפו כתגובה לרשומה זו. המטרה - יצירתיות ועומק המחשבה, הרשו לעצמכם להתרחק מהמובן מאליו.
בנוסף, תזכורת לגבי מבחן הבית: במבחן שתי שאלות. שאלה ראשונה: מיצאו נורמה משפטית שאתם רוצים לטעון לשינויה או ביקורת לגביה, ועשו זאת בעזרת יישום טיעונים ומינוחים מחמישה מאמרים לפחות שלמדנו. הקפידו לחשוב על כל ההשפעות האפשריות של שינוי הנורמה שאתם מציעים, כולל חסרונות הצעתכם. הקפידו לעשות שימוש במונחים וכלי-ניתוח שלמדנו ושהופיעו במאמרים.
שאלה שנייה: הסבירו תובנה אחת חשובה שלקחתם מהקורס או מהמאמרים (אחד או יותר מהם). מה שינה את האופן שאתם מסתכלים על העולם, פקח את עיניכם, הסב את תשומת ליבכם למאפיין שקודם 'פיספסתם'?
עליכם להגיש את המבחן מודפס, עד שישה עמודים בסה"כ, ברווח כפול. תאריך ההגשה 20.2.09
יום שני, 12 בינואר 2009
תקשורת ופסיכולוגיה - סיכום הסמינר
שלום לכולם,
לאחר שדיברנו על הדברים בכיתה, כמה מילים להבהרת המשימה בכתיבת סמינר. ראשית, יש לזכור כי מדובר בסמינר עיוני (ולא מחקרי), ומתכונת פגישותינו והמשימות השבועיות שונה מהמקובל. לכן, גם כתיבת הסמינר תהיה שונה מעט, ואין בה להעיד על עבודות סמינר אחרות שתידרשו להגיש.
מטרת עבודת הסמינר לתרגל כתיבה מחקרית על נושא צר אחד שאתם בוחרים להעמיק בו, לסקור את הספרות האקדמית הקיימת בו, ולהוסיף מהתובנות שרכשתם בתהליך המחקר ואיסוף החומר. הדגש הוא על קריאה ביקורתית במובן הרחב, לא של התנגדות למה שאתם קוראים, אלא של מחשבה עצמאית. לכן הדגש אינו 'איפה אחרים טועים', אלא דווקא על 'מה נובע מהטיעון שלהם'. אתם מוזמנים גם להתווכח עם המקורות השונים, אך הקפידו להדגיש את מה אתם לומדים ממה שאתם קוראים, ולתת כבוד לאחר תוך כדי ניסיון לבנות על עבודתו.
ספציפית, בגלל שהקורס הזה הדגיש את העבודה האישית, כך גם הסמינר. מטרתו לתת לכם הזדמנות לצלול לספרות המחקרית שעל חלקה דיברנו, וחלקה ייגלה לכם רק לאחר שתבחרו נושא ותעמיקו בו. הבסיס להתחיל ממנו הוא בספר 'רגשות הרסניים', הסוקר כנס על מדעי התודעה ונותן הזדמנות להתרשם ממגוון צורות חשיבה על נושאים שחלקם העסיקו אותנו. הדגש שלכם צריך להיות כפול - ראשית, כיצד תובנות על האופן בו מתפקד המוח האנושי והרגשות המניעים אותנו בחיינו, ישימות לעולם המשפט. שנית, מה יכולים אתם ללמוד על עצמכם בתהליך הקריאה וההעמקה בספרות המחקרית על המאחד אותנו (וגם המפריד) כבני אדם.
לעניין היישום המשפטי, ראינו בקורס שיש מגוון גדול של יישומים - החל מהאופן ששופטים מקבלים החלטות, דרך האופן בו ניתן להעריך מהימנות של עדים, טכניקות לעירור הזכרון או דווקא ליצירת מתח אצל עדים באופן ששליטתם בנאמר תקטן, ועד להבנת הפסיכולוגיה האישית של עורך הדין - מה יכול לשמש לו כלי במאבק המשפטי ומה עלול לעמוד לו לרועץ.
הספר משמש בסיס כדי שתהיה נקודת התחלה משותפת, עם היכרות של כיווני מחקר עדכניים ומגוונים, והכרה באפשרות להסתכל על תופעות דומות בדרכים שונות בתכלית. הרשו לעצמכם להשתמש בו כנקודת התחלה, הפניה לשמות רלוונטיים כדי להתחיל במחקר העצמאי שלכם, אך ללכת ממנו והלאה - אל ספרות שאינה נזכרת בו, מאמרים המיישמים פסיכולוגיה למשפט, ויישומים שנראה לכם שניתן לחשוב עליהם בדרך אחרת. מי שקשה לו עם ספר זה דווקא, יכול גם להשתמש בספר 'להיתקל באושר' של גילברט (למרות שאני ממליץ על 'רגשות הרסניים' - ייתן פרספקטיבה שונה שבדרך כלל אנו לא נתקלים בה).
הפן השני, של הלמידה על עצמכם, הוא בעיני הפן היישומי של העבודה והקישור לנעשה במהלך פגישותינו. נוצרה לנו הזדמנות מיוחדת בעבודה האישית בקורס, שאני רוצה לראות את המשכה בעבודת המחקר שאתם עושים. הלמידה אינה רק לצורך העשרת הידע, אלא גם להיכרות עצמית מעמיקה יותר. היכרות עם מגוון ההטיות שיש לנו, הדרכים בהן אנו פועלים אוטומטית, ויכולתנו לקרוא אחרים ולהגיב אליהם תוך הקטנת ההפרעות הפנימיות, תעשיר את יכולתנו לתפקד בכל סביבה, כולל זו שעורכי דין נתקלים בה בבית המשפט או בייעוץ ללקוחות. אני רוצה לראות מיקוד בשאלה כיצד ידע זה יהפוך אתכם לעורכי דין טובים יותר, מה תוכלו לעשות אם תשכילו ליישם את התובנות התיאורטיות הלכה למעשה - ובקיצור, מה תתרמו לעולם שסביבכם דרך הידע והניסיון שאתם רוכשים.
במובן זה, עבודת הסמינר מהווה כר לדיון בייחודי שבכם על בסיס המשותף שנחקר על בני-אדם כמוכם. ניתן לשלב תובנות ויישומים אישיים במהלך העבודה, וחשוב להוסיף פרק סיכום של הדברים שלמדתם על עצמכם במהלך הסמינר (פגישותינו, שיעורי הבית המעשיים, ותהליך הכתיבה), וכיצד תמשיכו לעבוד על העמקת ויישום תובנות אלו.
שיעורי הבית המעשיים נועדו ליצור מודעות ולאפשר תרגול של הגמישות הפנימית, היכולת להיות עבור האחר ולקלוט אותו, והיכרות עם המנגנונים המשפיעים עליכם לעיתים מבלי משים. אני מקווה שתמשיכו לתרגל את הדברים יום-יום ושעה-שעה, גם לאחר סיום הסמינר. בעיקר ביחס לפתיחות כלפי אחרים והבנת הגורמים להם לפעול כפי שהם פועלים, ולאחרים לשפוט אותם, לכולנו יש עוד הרבה עבודה, שכנראה לא תיגמר בקרוב. השתמשו גם בתהליך הכתיבה כדי להעמיק במשמעות דברים אלו, ולתת לעצמכם שיעורי בית בלתי פוסקים.
אתם מאוד מוזמנים לפנות אלי גם בהמשך כדי להתייעץ ביחס לכתיבה, ליישום, או כל דבר אחר. אשמח לעמוד לשירותכם.
לאחר שדיברנו על הדברים בכיתה, כמה מילים להבהרת המשימה בכתיבת סמינר. ראשית, יש לזכור כי מדובר בסמינר עיוני (ולא מחקרי), ומתכונת פגישותינו והמשימות השבועיות שונה מהמקובל. לכן, גם כתיבת הסמינר תהיה שונה מעט, ואין בה להעיד על עבודות סמינר אחרות שתידרשו להגיש.
מטרת עבודת הסמינר לתרגל כתיבה מחקרית על נושא צר אחד שאתם בוחרים להעמיק בו, לסקור את הספרות האקדמית הקיימת בו, ולהוסיף מהתובנות שרכשתם בתהליך המחקר ואיסוף החומר. הדגש הוא על קריאה ביקורתית במובן הרחב, לא של התנגדות למה שאתם קוראים, אלא של מחשבה עצמאית. לכן הדגש אינו 'איפה אחרים טועים', אלא דווקא על 'מה נובע מהטיעון שלהם'. אתם מוזמנים גם להתווכח עם המקורות השונים, אך הקפידו להדגיש את מה אתם לומדים ממה שאתם קוראים, ולתת כבוד לאחר תוך כדי ניסיון לבנות על עבודתו.
ספציפית, בגלל שהקורס הזה הדגיש את העבודה האישית, כך גם הסמינר. מטרתו לתת לכם הזדמנות לצלול לספרות המחקרית שעל חלקה דיברנו, וחלקה ייגלה לכם רק לאחר שתבחרו נושא ותעמיקו בו. הבסיס להתחיל ממנו הוא בספר 'רגשות הרסניים', הסוקר כנס על מדעי התודעה ונותן הזדמנות להתרשם ממגוון צורות חשיבה על נושאים שחלקם העסיקו אותנו. הדגש שלכם צריך להיות כפול - ראשית, כיצד תובנות על האופן בו מתפקד המוח האנושי והרגשות המניעים אותנו בחיינו, ישימות לעולם המשפט. שנית, מה יכולים אתם ללמוד על עצמכם בתהליך הקריאה וההעמקה בספרות המחקרית על המאחד אותנו (וגם המפריד) כבני אדם.
לעניין היישום המשפטי, ראינו בקורס שיש מגוון גדול של יישומים - החל מהאופן ששופטים מקבלים החלטות, דרך האופן בו ניתן להעריך מהימנות של עדים, טכניקות לעירור הזכרון או דווקא ליצירת מתח אצל עדים באופן ששליטתם בנאמר תקטן, ועד להבנת הפסיכולוגיה האישית של עורך הדין - מה יכול לשמש לו כלי במאבק המשפטי ומה עלול לעמוד לו לרועץ.
הספר משמש בסיס כדי שתהיה נקודת התחלה משותפת, עם היכרות של כיווני מחקר עדכניים ומגוונים, והכרה באפשרות להסתכל על תופעות דומות בדרכים שונות בתכלית. הרשו לעצמכם להשתמש בו כנקודת התחלה, הפניה לשמות רלוונטיים כדי להתחיל במחקר העצמאי שלכם, אך ללכת ממנו והלאה - אל ספרות שאינה נזכרת בו, מאמרים המיישמים פסיכולוגיה למשפט, ויישומים שנראה לכם שניתן לחשוב עליהם בדרך אחרת. מי שקשה לו עם ספר זה דווקא, יכול גם להשתמש בספר 'להיתקל באושר' של גילברט (למרות שאני ממליץ על 'רגשות הרסניים' - ייתן פרספקטיבה שונה שבדרך כלל אנו לא נתקלים בה).
הפן השני, של הלמידה על עצמכם, הוא בעיני הפן היישומי של העבודה והקישור לנעשה במהלך פגישותינו. נוצרה לנו הזדמנות מיוחדת בעבודה האישית בקורס, שאני רוצה לראות את המשכה בעבודת המחקר שאתם עושים. הלמידה אינה רק לצורך העשרת הידע, אלא גם להיכרות עצמית מעמיקה יותר. היכרות עם מגוון ההטיות שיש לנו, הדרכים בהן אנו פועלים אוטומטית, ויכולתנו לקרוא אחרים ולהגיב אליהם תוך הקטנת ההפרעות הפנימיות, תעשיר את יכולתנו לתפקד בכל סביבה, כולל זו שעורכי דין נתקלים בה בבית המשפט או בייעוץ ללקוחות. אני רוצה לראות מיקוד בשאלה כיצד ידע זה יהפוך אתכם לעורכי דין טובים יותר, מה תוכלו לעשות אם תשכילו ליישם את התובנות התיאורטיות הלכה למעשה - ובקיצור, מה תתרמו לעולם שסביבכם דרך הידע והניסיון שאתם רוכשים.
במובן זה, עבודת הסמינר מהווה כר לדיון בייחודי שבכם על בסיס המשותף שנחקר על בני-אדם כמוכם. ניתן לשלב תובנות ויישומים אישיים במהלך העבודה, וחשוב להוסיף פרק סיכום של הדברים שלמדתם על עצמכם במהלך הסמינר (פגישותינו, שיעורי הבית המעשיים, ותהליך הכתיבה), וכיצד תמשיכו לעבוד על העמקת ויישום תובנות אלו.
שיעורי הבית המעשיים נועדו ליצור מודעות ולאפשר תרגול של הגמישות הפנימית, היכולת להיות עבור האחר ולקלוט אותו, והיכרות עם המנגנונים המשפיעים עליכם לעיתים מבלי משים. אני מקווה שתמשיכו לתרגל את הדברים יום-יום ושעה-שעה, גם לאחר סיום הסמינר. בעיקר ביחס לפתיחות כלפי אחרים והבנת הגורמים להם לפעול כפי שהם פועלים, ולאחרים לשפוט אותם, לכולנו יש עוד הרבה עבודה, שכנראה לא תיגמר בקרוב. השתמשו גם בתהליך הכתיבה כדי להעמיק במשמעות דברים אלו, ולתת לעצמכם שיעורי בית בלתי פוסקים.
אתם מאוד מוזמנים לפנות אלי גם בהמשך כדי להתייעץ ביחס לכתיבה, ליישום, או כל דבר אחר. אשמח לעמוד לשירותכם.
יום רביעי, 7 בינואר 2009
תקשורת ופסיכולוגיה - שיפוטיות חלק ב'
שלום לכולם,
בהמשך לדיונים על שיפוטיות, אנו הולכים לשלב הבא. הפעם תפקידכם הוא לשים לב לא רק לשיפוטיות אצלכם, אלא גם אצל אדם אחר. ספציפית, שימו לב מתי עולה שיפוטיות אצל הצד האחר, בעיקר כאשר היא מופנית כלפי צד ג', ונסו לגרום לאחר לפרגן. הישמרו מניסיונות להטיף וללמד מוסר, ושימו לב דווקא לדברים הקטנים, ה'עגולים' יותר, שאתם יכולים לעשות - להוסיף חיוך, להסיט את השיחה לכיוון אחר, להוסיף משהו חיובי על האחר. לפעמים דווקא שאלה היא המסייעת ביותר: "מעניין מה יש לו?", "קרה לו משהו?", "נראה לך שהרגזנו אותו במשהו?"
היו יצירתיים ובעיקר - קלילים. ספרו בבלוג מה הצליח וגם מה לא. לפעמים מאוד מאוד קשה לגרום לאחר לרדת מהביקורתיות שלו. לאנשים רבים נוח מאוד בעמדת הצודק והיודע, וניסיון להראות שהתלונה לאו דווקא במקומה נתקל בחומה בצורה של מגננה וצידוקים.
אין חובה שהשיפוטיות תהיה כלפי אדם ספציפי. אפשר גם לקחת תלונתיות המובעת על החברה, המדינה, 'המצב', ופוליטיקאים שונים. שם קל מאוד לרובנו להיות ביקורתיים, ולפעמים מפתיע איך לכולם יש את הפתרון הנכון - חוץ מאשר אלו הנמצאים בתפקיד רשמי (שהם תמיד 'לא מבינים').
בקיצור - תפקידכם להביא אחרים לדון לכף זכות. מטבע הדברים גם עבודה פנימית נדרשת כדי ליצור זאת אצל אחרים.
ביחס למאמר - חפשו דוגמאות מפסקי דין שקראתם הממחישים הטייה שנדונה במאמר Inside the Judicial Mind, או הטייה שאינה נזכרת שם במפורש, אך קשורה בעיניכם. נדבר על הדוגמאות בשבוע הבא, ומותר גם לכתוב עליהם בבלוג (יאפשר חשיבה מראש על הדברים גם אצל אחרים).
ביחס לתרגיל המיקוד - קחו לעצמכם הזמדנויות לתרגל את המיקוד באחר, שימו לב לעמידה שלכם (רגל אחת), לשיווי המשקל, ליכולת להיות זמין עבור האחר וממוקדים בו. שימו לב למחשבות טורדניות המסיטות אתכם מתשומת לב מלאה למי שמולכם, והחזירו את תשומת הלב אליו. אם הראש רץ למקומות וזמנים אחרים ממה שמול עיניכם - חיזרו לכאן, התמרכזו - והקשיבו באמת. ההקשבה רחבה יותר מאשר המילים, ולעיתים קרובות אנו עוסקים במה אנו רוצים להגיד, ומכינים את התשובה בזמן שהאחר מדבר. נחמד, אך מאוד רחוק מלהקשיב לו באמת.
בהמשך לדיונים על שיפוטיות, אנו הולכים לשלב הבא. הפעם תפקידכם הוא לשים לב לא רק לשיפוטיות אצלכם, אלא גם אצל אדם אחר. ספציפית, שימו לב מתי עולה שיפוטיות אצל הצד האחר, בעיקר כאשר היא מופנית כלפי צד ג', ונסו לגרום לאחר לפרגן. הישמרו מניסיונות להטיף וללמד מוסר, ושימו לב דווקא לדברים הקטנים, ה'עגולים' יותר, שאתם יכולים לעשות - להוסיף חיוך, להסיט את השיחה לכיוון אחר, להוסיף משהו חיובי על האחר. לפעמים דווקא שאלה היא המסייעת ביותר: "מעניין מה יש לו?", "קרה לו משהו?", "נראה לך שהרגזנו אותו במשהו?"
היו יצירתיים ובעיקר - קלילים. ספרו בבלוג מה הצליח וגם מה לא. לפעמים מאוד מאוד קשה לגרום לאחר לרדת מהביקורתיות שלו. לאנשים רבים נוח מאוד בעמדת הצודק והיודע, וניסיון להראות שהתלונה לאו דווקא במקומה נתקל בחומה בצורה של מגננה וצידוקים.
אין חובה שהשיפוטיות תהיה כלפי אדם ספציפי. אפשר גם לקחת תלונתיות המובעת על החברה, המדינה, 'המצב', ופוליטיקאים שונים. שם קל מאוד לרובנו להיות ביקורתיים, ולפעמים מפתיע איך לכולם יש את הפתרון הנכון - חוץ מאשר אלו הנמצאים בתפקיד רשמי (שהם תמיד 'לא מבינים').
בקיצור - תפקידכם להביא אחרים לדון לכף זכות. מטבע הדברים גם עבודה פנימית נדרשת כדי ליצור זאת אצל אחרים.
ביחס למאמר - חפשו דוגמאות מפסקי דין שקראתם הממחישים הטייה שנדונה במאמר Inside the Judicial Mind, או הטייה שאינה נזכרת שם במפורש, אך קשורה בעיניכם. נדבר על הדוגמאות בשבוע הבא, ומותר גם לכתוב עליהם בבלוג (יאפשר חשיבה מראש על הדברים גם אצל אחרים).
ביחס לתרגיל המיקוד - קחו לעצמכם הזמדנויות לתרגל את המיקוד באחר, שימו לב לעמידה שלכם (רגל אחת), לשיווי המשקל, ליכולת להיות זמין עבור האחר וממוקדים בו. שימו לב למחשבות טורדניות המסיטות אתכם מתשומת לב מלאה למי שמולכם, והחזירו את תשומת הלב אליו. אם הראש רץ למקומות וזמנים אחרים ממה שמול עיניכם - חיזרו לכאן, התמרכזו - והקשיבו באמת. ההקשבה רחבה יותר מאשר המילים, ולעיתים קרובות אנו עוסקים במה אנו רוצים להגיד, ומכינים את התשובה בזמן שהאחר מדבר. נחמד, אך מאוד רחוק מלהקשיב לו באמת.
יום רביעי, 31 בדצמבר 2008
תקשורת ופסיכולוגיה - שיפוטיות
שלום לכולם,
דיברנו קצת על סגנונות ועל תורת המשפט הטיפולית והמניעתית, והגענו לפטרנליזם מול חופש הבחירה. בהקשר זה, קיראו לשיעור הבא את המאמר של Guthrie et al., "Inside the Judicial Mind מרשימת הקריאה.
בנוסף, שיעורי בית מעשיים: אני רוצה שתשימו לב לשיפוטיות שלכם השבוע. אנו נוטים לשפוט את האחר במהירות גבוהה יחסית, ותמיד על סמך פרשנותנו האישית את המעשים או אמירות שלו. כמובן שבין פרשנותנו (שנבנתה סובייקטיבית אצלנו) לבין כוונותיו, או 'האמת האובייקטיבית', יכול להיות פער גדול, אך זה בדיוק לב העניין.
בכל פעם שתשימו לב לשיפוטיות שלכם, הסיטו את מבטכם הצידה (פיזית, ממש!), והחזירו אחר-כך ליצירת קשר עין עם הצד השני. הוא לא יידע במה מדובר, אך מדובר באיתות חזק בינכם לבין עצמכם, וגם יצירת פער פיזי, ניתוק הרגע כדי ליצור רגע חדש עם התחלה חדשה. אתם יודעים במה הייתם שיפוטיים. אתם יכולים לשתף את הצד השני, אך אין חובה לעשות כן - מה שכן ארצו הוא שתשתפו כאן בבלוג. הרעיון הוא יצירת מודעות גבוהה יותר לשיפוטיות בה אנו נוהגים על ימין ועל שמאל, וגם לסיטואציה מסביב, להשלכות שאנו יוצרים, ולסיפורים שאנו מספרים לעצמנו סביבן.
כל פעם שאתם מזהים תחילתו של ויכוח או עימות, נסו לשבור זאת בשאלה "איך אני יכול לעזור לך?", או מקבילה שתהיה בשפתכם ומתאימה יותר לסיטואציה. הרעיון הוא הקטנת הצורך הפנימי להשיג את 'שלי', והתמקדות באחר. כיצד אוכל לשרת אותו? מה נחוץ לו, שאולי אני יכול לספק מבלי להיפגע או לוותר על יותר מדי? מה הוא באמת רוצה, בניגוד למה שהוא אומר?
כדוגמא, חישבו על הדיבורים אודות הגירושין. אדם האומר 'אני רוצה להיפרד', לעיתים באמת רוצה זאת, אך בדרך כלל מדובר באמירה סמויה של 'נמאס לי', או 'אני צריך יחס' או אפילו 'רע לי, ואני רוצה שיתחנפו אלי'. האמירה אודות הפירוד היא הצהרה חזקה שמניעה את האחר - מניפולציה.
לא תמיד המניפולציה היא מודעת או רק כלפי האחר, לעיתים קרובות המניפולציה מטעה גם את עצמנו - שימו לב מה אתם אומרים ומתי הדברים שונים ממה שבאמת רציתם, מהמטרה שהאמירה משיגה.
בקיצור, זה שבוע של להיות עבור האחר. לפרגן יותר, לדון לכף זכות, לשים לב שהנטייה האוטומטית שלנו לפעמים מרושעת יותר ממה שאנו מוכנים להודות, או קטנונית יותר. בואו נתאמן על לראות את הדברים בזמן אמיתי, ליצור חיץ או פסק זמן המאפשר לגישה שונה לעלות (הסטת העיניים), ולהכריח את עצמנו להקטין חלקנו ולשרת צורך של אדם אחר (במה אוכל לעזור?).
תרגלו הרבה, וכיתבו בבלוג.
דבר אחרון, שוטטו קצת ב google scholar, חפשו ספרות פסיכולוגית-משפטית מעניינת, ובואו מוכנים לדבר על נושאים שתרצו לחקור במהלך כתיבת הסמינר. דיברנו בכיתה על הנחיות לכתיבה, אתם מוזמנים להוסיף בתגובות את עיקרי הדברים וגם לשאול, להתלבט, או להעיר. שבוע טוב!!
דיברנו קצת על סגנונות ועל תורת המשפט הטיפולית והמניעתית, והגענו לפטרנליזם מול חופש הבחירה. בהקשר זה, קיראו לשיעור הבא את המאמר של Guthrie et al., "Inside the Judicial Mind מרשימת הקריאה.
בנוסף, שיעורי בית מעשיים: אני רוצה שתשימו לב לשיפוטיות שלכם השבוע. אנו נוטים לשפוט את האחר במהירות גבוהה יחסית, ותמיד על סמך פרשנותנו האישית את המעשים או אמירות שלו. כמובן שבין פרשנותנו (שנבנתה סובייקטיבית אצלנו) לבין כוונותיו, או 'האמת האובייקטיבית', יכול להיות פער גדול, אך זה בדיוק לב העניין.
בכל פעם שתשימו לב לשיפוטיות שלכם, הסיטו את מבטכם הצידה (פיזית, ממש!), והחזירו אחר-כך ליצירת קשר עין עם הצד השני. הוא לא יידע במה מדובר, אך מדובר באיתות חזק בינכם לבין עצמכם, וגם יצירת פער פיזי, ניתוק הרגע כדי ליצור רגע חדש עם התחלה חדשה. אתם יודעים במה הייתם שיפוטיים. אתם יכולים לשתף את הצד השני, אך אין חובה לעשות כן - מה שכן ארצו הוא שתשתפו כאן בבלוג. הרעיון הוא יצירת מודעות גבוהה יותר לשיפוטיות בה אנו נוהגים על ימין ועל שמאל, וגם לסיטואציה מסביב, להשלכות שאנו יוצרים, ולסיפורים שאנו מספרים לעצמנו סביבן.
כל פעם שאתם מזהים תחילתו של ויכוח או עימות, נסו לשבור זאת בשאלה "איך אני יכול לעזור לך?", או מקבילה שתהיה בשפתכם ומתאימה יותר לסיטואציה. הרעיון הוא הקטנת הצורך הפנימי להשיג את 'שלי', והתמקדות באחר. כיצד אוכל לשרת אותו? מה נחוץ לו, שאולי אני יכול לספק מבלי להיפגע או לוותר על יותר מדי? מה הוא באמת רוצה, בניגוד למה שהוא אומר?
כדוגמא, חישבו על הדיבורים אודות הגירושין. אדם האומר 'אני רוצה להיפרד', לעיתים באמת רוצה זאת, אך בדרך כלל מדובר באמירה סמויה של 'נמאס לי', או 'אני צריך יחס' או אפילו 'רע לי, ואני רוצה שיתחנפו אלי'. האמירה אודות הפירוד היא הצהרה חזקה שמניעה את האחר - מניפולציה.
לא תמיד המניפולציה היא מודעת או רק כלפי האחר, לעיתים קרובות המניפולציה מטעה גם את עצמנו - שימו לב מה אתם אומרים ומתי הדברים שונים ממה שבאמת רציתם, מהמטרה שהאמירה משיגה.
בקיצור, זה שבוע של להיות עבור האחר. לפרגן יותר, לדון לכף זכות, לשים לב שהנטייה האוטומטית שלנו לפעמים מרושעת יותר ממה שאנו מוכנים להודות, או קטנונית יותר. בואו נתאמן על לראות את הדברים בזמן אמיתי, ליצור חיץ או פסק זמן המאפשר לגישה שונה לעלות (הסטת העיניים), ולהכריח את עצמנו להקטין חלקנו ולשרת צורך של אדם אחר (במה אוכל לעזור?).
תרגלו הרבה, וכיתבו בבלוג.
דבר אחרון, שוטטו קצת ב google scholar, חפשו ספרות פסיכולוגית-משפטית מעניינת, ובואו מוכנים לדבר על נושאים שתרצו לחקור במהלך כתיבת הסמינר. דיברנו בכיתה על הנחיות לכתיבה, אתם מוזמנים להוסיף בתגובות את עיקרי הדברים וגם לשאול, להתלבט, או להעיר. שבוע טוב!!
יום רביעי, 24 בדצמבר 2008
תקשורת ופסיכולוגיה - סגנונות
שלום לכולם,
ראשית, תודה על ההשתתפות בשירה היום. קשה לעשות דברים 'לא מתאימים' לסיטואציה, ושירה בזמן שיעור בפקולטה למשפטים בהחלט מעלה קשיים של תדמית ו'לא נעים'. היכולת שלנו להתגבר על קשיים מסוג זה היא שמאפשרת חופש – האפשרות לעשות כרצוננו ללא תלות במגבלות 'חיצוניות'. יכולת כזו היא דבר שצריך לתרגל אותו – להכריח את עצמנו להתאמץ בתחילת הדרך, כדי שהמשכה יהיה קל יותר. דוגמא טובה נתן לנו רועי כאשר שיתף לגבי הקשיים שהיו לו להשטות כחלק מהמצגת.
לגבי הסגנונות, העמקנו קצת יותר, אך יש עוד הרבה עבודה. שיעורי הבית שלכם לשבוע זה כפולים. ראשית, שימו לב למקומות בהם אתם רואים אי-הבנות כתוצאה מסגנון תקשורת שונה, בין אם אי-הבנות שאתם מעורבים בהם ובין אם כאלה שהייתם עדים להם. מה שאנו מחפשים הוא קצרים בתקשורת, מקומות בהם א' אמר משהו שב' פירש אותו בצורה אחרת. הרבה פעמים עולה כעס או עלבון, אבל לא רק. הרחיבו מבט ודווחו בבלוג על מקרים שנכחתם בהם (תגובה לרשומה זו).
שנית, נסו להתאים את עצמכם לסגנון התקשורת של מי שאתם באינטראקציה איתו. אל תנסו לשנות את עורכם לגמרי, אלא רק להתאמץ קצת לכיוון שלו. ניתן לראות זאת כ'זרימה' עם האדם האחר. הגיבו כפי שנראה לכם שהוא מעדיף, נסו לדבר את השפה שלו. נסו לקרוא את הכוונה מאחרי המילים, לפרש את האחר לאור הסגנון שלו ולא שלכם. גם כאן, ספרו בבלוג על התנסויותיכם. אל תגבילו את עצמכם רק לשיחות 'רציניות'. הרשו לעצמכם להתחבר גם לנהג האוטובוס, למוכר בחנות – השתמשו ביכולת שלכם לפתח שיחה ולהמשיכה מעבר למקובל (שיעורי הבית הראשונים), ועשו זאת בדרך שנראית לכם תואמת לסגנון שלו. הקשיבו בשפה שלו, בקיצור – שחקו קצת עם נושא הסגנונות, זיהוי אנשים אחרים, ודיבור בשפתם.
בשיעור הבא נדבר סוף סוף על המאמר העוסק במשפט מטפל ומונע. בנוסף, קיראו את המאמר: Better Legal Counseling Through Empirical Research: Identifying Psychological Soft Spots and Strategies המתקשר למאמר הראשון ומנסה ליישמו הלכה למעשה. נדבר על שניהם.
ראשית, תודה על ההשתתפות בשירה היום. קשה לעשות דברים 'לא מתאימים' לסיטואציה, ושירה בזמן שיעור בפקולטה למשפטים בהחלט מעלה קשיים של תדמית ו'לא נעים'. היכולת שלנו להתגבר על קשיים מסוג זה היא שמאפשרת חופש – האפשרות לעשות כרצוננו ללא תלות במגבלות 'חיצוניות'. יכולת כזו היא דבר שצריך לתרגל אותו – להכריח את עצמנו להתאמץ בתחילת הדרך, כדי שהמשכה יהיה קל יותר. דוגמא טובה נתן לנו רועי כאשר שיתף לגבי הקשיים שהיו לו להשטות כחלק מהמצגת.
לגבי הסגנונות, העמקנו קצת יותר, אך יש עוד הרבה עבודה. שיעורי הבית שלכם לשבוע זה כפולים. ראשית, שימו לב למקומות בהם אתם רואים אי-הבנות כתוצאה מסגנון תקשורת שונה, בין אם אי-הבנות שאתם מעורבים בהם ובין אם כאלה שהייתם עדים להם. מה שאנו מחפשים הוא קצרים בתקשורת, מקומות בהם א' אמר משהו שב' פירש אותו בצורה אחרת. הרבה פעמים עולה כעס או עלבון, אבל לא רק. הרחיבו מבט ודווחו בבלוג על מקרים שנכחתם בהם (תגובה לרשומה זו).
שנית, נסו להתאים את עצמכם לסגנון התקשורת של מי שאתם באינטראקציה איתו. אל תנסו לשנות את עורכם לגמרי, אלא רק להתאמץ קצת לכיוון שלו. ניתן לראות זאת כ'זרימה' עם האדם האחר. הגיבו כפי שנראה לכם שהוא מעדיף, נסו לדבר את השפה שלו. נסו לקרוא את הכוונה מאחרי המילים, לפרש את האחר לאור הסגנון שלו ולא שלכם. גם כאן, ספרו בבלוג על התנסויותיכם. אל תגבילו את עצמכם רק לשיחות 'רציניות'. הרשו לעצמכם להתחבר גם לנהג האוטובוס, למוכר בחנות – השתמשו ביכולת שלכם לפתח שיחה ולהמשיכה מעבר למקובל (שיעורי הבית הראשונים), ועשו זאת בדרך שנראית לכם תואמת לסגנון שלו. הקשיבו בשפה שלו, בקיצור – שחקו קצת עם נושא הסגנונות, זיהוי אנשים אחרים, ודיבור בשפתם.
בשיעור הבא נדבר סוף סוף על המאמר העוסק במשפט מטפל ומונע. בנוסף, קיראו את המאמר: Better Legal Counseling Through Empirical Research: Identifying Psychological Soft Spots and Strategies המתקשר למאמר הראשון ומנסה ליישמו הלכה למעשה. נדבר על שניהם.
יום רביעי, 10 בדצמבר 2008
הרהורי כפירה
שלום לכולם,
השבוע ביקשתי שתקראו את המאמר "הרהורי כפירה על חשיבות חקר הכלכלה והמשפט". כאן אבקש שתכתבו את שהבנתם, שאלות שעלו, נקודות שאתם מעוניינים שאתייחס אליהן. בקיצור - דיון. אשמח להערות והארות, ביקורות ומחשבות.
השבוע ביקשתי שתקראו את המאמר "הרהורי כפירה על חשיבות חקר הכלכלה והמשפט". כאן אבקש שתכתבו את שהבנתם, שאלות שעלו, נקודות שאתם מעוניינים שאתייחס אליהן. בקיצור - דיון. אשמח להערות והארות, ביקורות ומחשבות.
יום שבת, 6 בדצמבר 2008
שו"ת אתא נ. שוורץ
פס"ד שמעלה שאלות וכעסים גם יחד...
אני מקבל הרבה שאלות על אתא נ. שוורץ. מצורפת תגובה עם תכתובת בעניין - שאלות מתלמיד חושב, וניסיונותי לתת קצת הגיון בהבנת המקרה.
אתם מוזמנים לקרוא וגם להגיב ולהקשות. הנושאים העולים כאן רחבים בהרבה מהמקרה הספציפי.
אני מקבל הרבה שאלות על אתא נ. שוורץ. מצורפת תגובה עם תכתובת בעניין - שאלות מתלמיד חושב, וניסיונותי לתת קצת הגיון בהבנת המקרה.
אתם מוזמנים לקרוא וגם להגיב ולהקשות. הנושאים העולים כאן רחבים בהרבה מהמקרה הספציפי.
יום רביעי, 3 בדצמבר 2008
ניתוח כלכלי של המשפט - נזיקין
שלום לכולם,
דיברנו בכיתה על כללים משפטיים שאמורים לסייע לנו להביא לאופטימליות בהקשר של מיטרד ונזקים מוחצנים. הדוגמא עליה דיברנו פשוטה, אך אמורה להוות בסיס להשוואה הרלוונטי למקרים רבים אחרים. הרעיון הבסיסי הוא של הפנמת הנזק דרך הפיצויים, או פתרון של רגולציה ישירה - כמו בתקנים או צו המניעה כאשר מתקיים מיטרד ליחיד.
חשוב להבין את הרלוונטיות של תיאורמת קאוס לעניין זה. Coase בעצם אומר לנו שלולא עלויות העיסקה לא היה צורך במשפט כדי להביא לאופטימליות. המשפט בהחלט רלוונטי לחלוקת המשאבים בחברה, אך היעילות תושג במו"מ בין הצדדים, מרצון ומתוך אינטרס עצמי של הצדדים. הדגש הוא על הבנת הסוגים הרבים של עלויות עיסקה, ומציאת פתרונות משפטיים שיקטינו אותם כדי להביא את הצדדים 'בחזרה לשולחן המשא ומתן'. חישבו על דוגמאות של כללים משפטיים (בחוק או פסיקה) שאתם מכירים, ונסו לראות אילו עלויות עיסקה הם מקטינים.
בנוסף, חשוב להבין שגם התערבות ex post שלכאורה רק מתקנת מצב בדיעבד, אמורה להשפיע גם ex ante - ביצירת תמריצים נאותים. אכיפה יעילה של כללים משפטיים אמורה להקטין את מספר התביעות, שכן תוצאה משפטית ודאית מובילה את הצדדים להימנע מהתדיינות מיותרת, ולהגיע לפתרון היעיל מלכתחילה.
נסו לחשוב על דוגמאות לכללים משפטיים שיוצרים תמריץ נכון שכזה - וגם דוגמאות לכשלון המשפט במטרתו זו.
לבסוף, ודאו שהבנתם את זלצברגר וגלעד. אתם מוזמנים לרשום מדוגמאותיכם ושאלותיכם כאן, בתגובה לבלוג, ולהיעזר האחד בשני. אתם מאוד מוזמנים להרחיב את ההסתכלות מעבר לדוגמאות התחיליות בהן אנו עוסקים בכיתה.
הביטו סביב. עקרונות הניתוח הכלכלי אמורים לעזור בהבנת המציאות. קחו מקרים שאתם נתקלים בהם ושאלו את עצמכם כיצד היינו מנתחים אותם בכלים הכלכליים שאנו לומדים. וכיתבו עליהם.
תיהנו!
דיברנו בכיתה על כללים משפטיים שאמורים לסייע לנו להביא לאופטימליות בהקשר של מיטרד ונזקים מוחצנים. הדוגמא עליה דיברנו פשוטה, אך אמורה להוות בסיס להשוואה הרלוונטי למקרים רבים אחרים. הרעיון הבסיסי הוא של הפנמת הנזק דרך הפיצויים, או פתרון של רגולציה ישירה - כמו בתקנים או צו המניעה כאשר מתקיים מיטרד ליחיד.
חשוב להבין את הרלוונטיות של תיאורמת קאוס לעניין זה. Coase בעצם אומר לנו שלולא עלויות העיסקה לא היה צורך במשפט כדי להביא לאופטימליות. המשפט בהחלט רלוונטי לחלוקת המשאבים בחברה, אך היעילות תושג במו"מ בין הצדדים, מרצון ומתוך אינטרס עצמי של הצדדים. הדגש הוא על הבנת הסוגים הרבים של עלויות עיסקה, ומציאת פתרונות משפטיים שיקטינו אותם כדי להביא את הצדדים 'בחזרה לשולחן המשא ומתן'. חישבו על דוגמאות של כללים משפטיים (בחוק או פסיקה) שאתם מכירים, ונסו לראות אילו עלויות עיסקה הם מקטינים.
בנוסף, חשוב להבין שגם התערבות ex post שלכאורה רק מתקנת מצב בדיעבד, אמורה להשפיע גם ex ante - ביצירת תמריצים נאותים. אכיפה יעילה של כללים משפטיים אמורה להקטין את מספר התביעות, שכן תוצאה משפטית ודאית מובילה את הצדדים להימנע מהתדיינות מיותרת, ולהגיע לפתרון היעיל מלכתחילה.
נסו לחשוב על דוגמאות לכללים משפטיים שיוצרים תמריץ נכון שכזה - וגם דוגמאות לכשלון המשפט במטרתו זו.
לבסוף, ודאו שהבנתם את זלצברגר וגלעד. אתם מוזמנים לרשום מדוגמאותיכם ושאלותיכם כאן, בתגובה לבלוג, ולהיעזר האחד בשני. אתם מאוד מוזמנים להרחיב את ההסתכלות מעבר לדוגמאות התחיליות בהן אנו עוסקים בכיתה.
הביטו סביב. עקרונות הניתוח הכלכלי אמורים לעזור בהבנת המציאות. קחו מקרים שאתם נתקלים בהם ושאלו את עצמכם כיצד היינו מנתחים אותם בכלים הכלכליים שאנו לומדים. וכיתבו עליהם.
תיהנו!
סגנונות תקשורת
שלום לכולם,
מטרתכם השבוע להיכנס מעט לנבכי סגנונות התקשורת, ביחס אליכם וביחס לאחרים. הסגנונות עליהם דיברנו בכיתה הם אבי-טיפוס, מאפיינים הקיימים בנו, למרות שלאו דווקא במלואם. בסיווג מלא יותר, היינו מפרידים בין הסגנון הראשי לסגנון המשני אצל כל אחד, ודנים במאפיינים מכל סגנון המתאימים לכם. אין שני בני אדם זהים, ולכן אין תיאור אחד מתאים לכולם, או לקבוצה גדולה כל כך של 'סגנון' מסוים.
עדיין, התיאור הראשוני עוזר לחדד ולראות שמה שנראה לנו מובן מאליו, 'ככה זה', נראה לאחרים אחרת - ובדרכים הניתנות לניבוי מראש. אם אני מבין את משמעות הסגנון, ורואה אדם בסגנון מסוים, אדע קצת יותר כיצד לפנות אליו, מה מעצבן אותו ואיך קל לו יותר. מטרת הסיווג שלנו לסגנונות תקשורת אינו הסיווג העצמי, אלא דווקא הכרת האחר. היכולת לתקשר עם אנשים שונים בשפה שלהם היא קריטית, ומהווה את ההבדל בין ירייה באפילה לבין כיוון מדויק למטרת התקשורת - שהאחר יבין את כוונתי ויתחבר למה שאני מנסה להעביר. דיבור עם משימתי בשפה של ספונטני, יגרום לו לפרש את דברי באופן שלא התכוונתי, לגבש מסקנות מוטעות לגבי, ובגדול - פוגם ביכולתי להעביר את המסר ולזכות לשיתוף פעולה.
תפקידכם השבוע לגבש 'הוראות הפעלה' - פירוט כתוב של הדרכים הנכונות והמוטעות לפנות אליכם, דברים שאחרים עושים ומעצבנים אתכם, או איך רצוי לפנות אליכם. את הכתוב העלו על הבלוג, ונלמד קצת אחד על השני. מותר ורצוי להתייחס לדוגמאות טובות וגרועות של מצבים בהם הייתם ואתם מזהים שם תקלה תקשורתית שמקורה בסגנונות השונים. בסופו של דבר מטרתנו לגבש פירוט של הסגנונות השונים, וללמוד את השפות השונות בהן אנו מתקשרים. שימו לב למאפיינים שלא נכנסו לדף - שפת גוף אופיינית לכל סגנון, ביטויים מאפיינים, וכל דבר שנראה לכם קשור. העלו על הכתב, ונעבד את הכל במשותף.
בנוסף, בשבוע הבא נסיים עם המצגות ואבקש מכם לטעון לטובת Gold במאמר שביקשתי שתקראו. הכינו את הטיעונים כך שתוכלו לטעון בכל סגנון בנפרד. מטרתכם תהיה לשכנע מישהו מסגנון אחר, או שלכם, ותצטרכו להתאים את אופן הטיעון (לאו דווקא התוכן) למקשיב. לדבר בשפה שלו. הכינו לכם נקודות לדיון, אך הכינו בנפרד גם דגשים וטקטיקות לכל אחד מהסגנונות. היו מוכנים לכולם, ושימו לב להבדלים בין הדרכים השונות המתאימות לכל סגנון.
ותמשיכו עם המעשים המיטיבים! אה, וכדאי לפעמים לשתוק...
מטרתכם השבוע להיכנס מעט לנבכי סגנונות התקשורת, ביחס אליכם וביחס לאחרים. הסגנונות עליהם דיברנו בכיתה הם אבי-טיפוס, מאפיינים הקיימים בנו, למרות שלאו דווקא במלואם. בסיווג מלא יותר, היינו מפרידים בין הסגנון הראשי לסגנון המשני אצל כל אחד, ודנים במאפיינים מכל סגנון המתאימים לכם. אין שני בני אדם זהים, ולכן אין תיאור אחד מתאים לכולם, או לקבוצה גדולה כל כך של 'סגנון' מסוים.
עדיין, התיאור הראשוני עוזר לחדד ולראות שמה שנראה לנו מובן מאליו, 'ככה זה', נראה לאחרים אחרת - ובדרכים הניתנות לניבוי מראש. אם אני מבין את משמעות הסגנון, ורואה אדם בסגנון מסוים, אדע קצת יותר כיצד לפנות אליו, מה מעצבן אותו ואיך קל לו יותר. מטרת הסיווג שלנו לסגנונות תקשורת אינו הסיווג העצמי, אלא דווקא הכרת האחר. היכולת לתקשר עם אנשים שונים בשפה שלהם היא קריטית, ומהווה את ההבדל בין ירייה באפילה לבין כיוון מדויק למטרת התקשורת - שהאחר יבין את כוונתי ויתחבר למה שאני מנסה להעביר. דיבור עם משימתי בשפה של ספונטני, יגרום לו לפרש את דברי באופן שלא התכוונתי, לגבש מסקנות מוטעות לגבי, ובגדול - פוגם ביכולתי להעביר את המסר ולזכות לשיתוף פעולה.
תפקידכם השבוע לגבש 'הוראות הפעלה' - פירוט כתוב של הדרכים הנכונות והמוטעות לפנות אליכם, דברים שאחרים עושים ומעצבנים אתכם, או איך רצוי לפנות אליכם. את הכתוב העלו על הבלוג, ונלמד קצת אחד על השני. מותר ורצוי להתייחס לדוגמאות טובות וגרועות של מצבים בהם הייתם ואתם מזהים שם תקלה תקשורתית שמקורה בסגנונות השונים. בסופו של דבר מטרתנו לגבש פירוט של הסגנונות השונים, וללמוד את השפות השונות בהן אנו מתקשרים. שימו לב למאפיינים שלא נכנסו לדף - שפת גוף אופיינית לכל סגנון, ביטויים מאפיינים, וכל דבר שנראה לכם קשור. העלו על הכתב, ונעבד את הכל במשותף.
בנוסף, בשבוע הבא נסיים עם המצגות ואבקש מכם לטעון לטובת Gold במאמר שביקשתי שתקראו. הכינו את הטיעונים כך שתוכלו לטעון בכל סגנון בנפרד. מטרתכם תהיה לשכנע מישהו מסגנון אחר, או שלכם, ותצטרכו להתאים את אופן הטיעון (לאו דווקא התוכן) למקשיב. לדבר בשפה שלו. הכינו לכם נקודות לדיון, אך הכינו בנפרד גם דגשים וטקטיקות לכל אחד מהסגנונות. היו מוכנים לכולם, ושימו לב להבדלים בין הדרכים השונות המתאימות לכל סגנון.
ותמשיכו עם המעשים המיטיבים! אה, וכדאי לפעמים לשתוק...
יום רביעי, 26 בנובמבר 2008
שתיקה ומעשים אחרים
שלום לכולם,
שיעורי הבית ממשיכים את הפעם שעברה (עוד מעשים מיטיבים בבקשה!), והולכים צעד נוסף. מטרתכם היא בעיקר להקשיב. כדי לעשות זאת, צריך להשאיר יותר מקום לאחרים ולהתמקד בהם. להקטין את מקומנו, ולהשאיר להם את הבמה. במילים פשוטות ובוטות - תשתקו ותקשיבו.
קשה לפעמים, אבל החובה לשתוק תראה לכם את הקולות הפנימיים שרוצים לפרוץ החוצה, הצורך 'להגיד את שלי', ומה קורה כשאנחנו מסוגלים להתאפק. איזה מרחב נוצר לאחרים, מה אנו מסוגלים להשיג גם בלי לתפוש במה, ומה עוד אפשר לראות כשלא עסוקים ב'מתי תורי לדבר'. עוד הקשבה, עוד תשומת לב לאחר, עוד הסתכלות על הפרטים הקטנים שלפעמים נעלמים מן העין.
שתפו תוך כדי השבוע, מותר יותר מפעם אחת, על ההתנסויות. מתי קל ומתי קשה לשתוק, ומה רואים אחרת. מה ניתן להשיג בלחכות קצת, או בפחות מילים, במבע בלתי-מילולי. זיהוי הסימנים הקטנים והסתכלות על הצד השני.
היו מוכנים להציג טיעון אחד מתוך המאמר של Gold מרשימת הקריאה - באופן המשכנע ביותר. מותר גם לערוך רשימה של טיעוני נגד תוך כדי, אבל ההצגה תהיה כנציגיו ורק לתמוך או להרחיב את שאמר.
את דף הבחינה העצמית חשוב שתעשו לאט ובזהירות. נסו לענות מתוך העדפותיכם, איך שאתם 'באופן טבעי', ולא איך שהתרגלתם להיות 'כי צריך'. הביאו אתכם את התוצאות לפעם הבאה. למי שלא קיבל דף, אשים קובץ באתר התקשוב ב'חומרים כללי'. הערות על המצגות הוספתי כתגובה.
זהו. יפה מאוד! נהניתי מכם מאוד. תודה.
שיעורי הבית ממשיכים את הפעם שעברה (עוד מעשים מיטיבים בבקשה!), והולכים צעד נוסף. מטרתכם היא בעיקר להקשיב. כדי לעשות זאת, צריך להשאיר יותר מקום לאחרים ולהתמקד בהם. להקטין את מקומנו, ולהשאיר להם את הבמה. במילים פשוטות ובוטות - תשתקו ותקשיבו.
קשה לפעמים, אבל החובה לשתוק תראה לכם את הקולות הפנימיים שרוצים לפרוץ החוצה, הצורך 'להגיד את שלי', ומה קורה כשאנחנו מסוגלים להתאפק. איזה מרחב נוצר לאחרים, מה אנו מסוגלים להשיג גם בלי לתפוש במה, ומה עוד אפשר לראות כשלא עסוקים ב'מתי תורי לדבר'. עוד הקשבה, עוד תשומת לב לאחר, עוד הסתכלות על הפרטים הקטנים שלפעמים נעלמים מן העין.
שתפו תוך כדי השבוע, מותר יותר מפעם אחת, על ההתנסויות. מתי קל ומתי קשה לשתוק, ומה רואים אחרת. מה ניתן להשיג בלחכות קצת, או בפחות מילים, במבע בלתי-מילולי. זיהוי הסימנים הקטנים והסתכלות על הצד השני.
היו מוכנים להציג טיעון אחד מתוך המאמר של Gold מרשימת הקריאה - באופן המשכנע ביותר. מותר גם לערוך רשימה של טיעוני נגד תוך כדי, אבל ההצגה תהיה כנציגיו ורק לתמוך או להרחיב את שאמר.
את דף הבחינה העצמית חשוב שתעשו לאט ובזהירות. נסו לענות מתוך העדפותיכם, איך שאתם 'באופן טבעי', ולא איך שהתרגלתם להיות 'כי צריך'. הביאו אתכם את התוצאות לפעם הבאה. למי שלא קיבל דף, אשים קובץ באתר התקשוב ב'חומרים כללי'. הערות על המצגות הוספתי כתגובה.
זהו. יפה מאוד! נהניתי מכם מאוד. תודה.
יום חמישי, 20 בנובמבר 2008
תקשורת ופסיכולוגיה - מעשים מיטיבים
שלום לכולם,
כמה מילים על השיעור האחרון ועל המשימה השבועית. התחלנו לדבר קצת על ויכוחים, וההבדל בין ויכוח לבין כעס או לעצבן. מעניין שרבים מאיתנו רצו לפרשנות של ויכוח כמה שמעורר כעס, או ריב. אפשרי, אך לא הכרחי. שימו לב שהמשימה שלכם כעורכי דין תהיה לעיתים קרובות להיות בויכוח תמידי, ועדיין אם תהיו כעוסים או תיקחו באופן אישי את ההתנגדות בה תפגשו, תהיו גם פחות טובים וגם פחות נחמדים. יש הנכנסים בכוונה למעין ריב, בעיקר כדי להכעיס את הצד השני ולגרום לו לטעות, או להיות פחות ממוקד. היכולת להפריד בין אי-ההסכמה לבין היחסים האישיים תהיה לכם למגן, ותגן על יכולתכם לתפקד בתנאי לחץ, כמו גם להישאר בני-אדם במקצוע הדורש לפעמים מיומנות של גלדיאטור אינטלקטואלי.
אותה הפרדה, או לפחות מודעות למתרחש פנימה ומסוגלות לעצור ולנשום עמוק, יכולה לשמש גם חרב, שכן קל הרבה יותר לערער את בטחונו או ריכוזו של הצד השני כשאנחנו נותרים שקטים מבפנים. השקט הפנימי, לא לתת לקולות הכעוסים או הנעלבים הנשמעים בתוכנו להפריע, הוא חשוב – בין אם מדובר בשמירה על השפיות וחיי המשפחה, ובין אם מדובר במיומנות מקצועית נטו. בשלב זה אולי דברים אלה נשמעים קצת רחוקים, אבל דברו קצת עם עורכי-דין, תכינו את עצמכם לעתיד...
זיכרו את מה שדיברנו על התקשורת העקיפה. ויכוח מעמת יכול להיות עם עד, בו תרצו לטלטל אותו מאיזור הנינוחות שלו, לגרום לו לענות מהר ואינסטינקטיבי, ולהוציא ממנו יותר מאשר תכנן להגיד. הטכניקה היא תקשורת ישירה, איתו, אך המטרה היא תקשורת עקיפה – הכנסת מה שיגיד לפרוטוקול, או לאוזני השופט. היכולת שלכם לקלוט את סימני המתח שלו היא כלי-העבודה כדי לדעת איפה ללחוץ. היא תלויה בהקשבה אמיתית, להיות פנויים מחשבתית ורגשית למתרחש ולרמזים המעודנים הנמצאים שם – אם מחפשים אותם, ואם לא עסוקים מדי בבלאגן שקורה לנו בפנים. בקיצור, אם יש שקט גם בעת לחץ.
לגבי המשימה החדשה – מטרתכם לעשות כמה שיותר פעולות מיטיבות. עזרה לאחרים, ניקוי הסביבה, חיוך והסברת פנים לאנשים סביבכם, כל דבר הנחשב בעיניכם כלעשות משהו עבור אחרים. המטרה אינה רק לתרום מעצמכם (גם), אלא בעיקר לעשות זאת באופן שיהווה השראה או לגיטימציה לאחרים סביבכם, כך שגם הם יעשו משהו דומה, או פעולה אחרת של עזרה או התנדבות שאחרת אולי לא היו חושבים לעשות. מטרתכם להיות השראה לאחרים. יש אינספור דרכים לעשות זאת, היו יצירתיים, והשתמשו בכל השבוע כדי למצוא עוד ועוד הזדמנויות. את רשמיכם ותחושותיכם, שתפו בבלוג. ספרו מה עבד יותר ומה עבד פחות, עיזרו לכולנו ללמוד מניסיונכם.
ומילה אחרונה – לא ביקשתי מכם לקרוא מאמר חדש השבוע כדי שתישארו ממוקדים בקודם, במצגות שלא נותר לנו זמן לעשותן. אני רוצה שתקראו דבר אחד, קצר. בספריה יש כמה עותקים של ספרו של שופנהאואר, "38 דרכים לנצח בויכוח". קיראו את ההקדמה וכמה מן הטכניקות עליהן הוא מדבר (לאו דווקא לפי הסדר). נדבר קצת על הדברים בשיעור הבא. שימו לב שחלק מן הדברים נראים שטחיים להחריד במבט ראשון (שלא לומר מרושעים). נסו לראות מעבר לכך, ורשמו בבלוג דוגמאות למקרים בהם נקטתם או ראיתם אחרים נוקטים טקטיקה שכזו.
כמה מילים על השיעור האחרון ועל המשימה השבועית. התחלנו לדבר קצת על ויכוחים, וההבדל בין ויכוח לבין כעס או לעצבן. מעניין שרבים מאיתנו רצו לפרשנות של ויכוח כמה שמעורר כעס, או ריב. אפשרי, אך לא הכרחי. שימו לב שהמשימה שלכם כעורכי דין תהיה לעיתים קרובות להיות בויכוח תמידי, ועדיין אם תהיו כעוסים או תיקחו באופן אישי את ההתנגדות בה תפגשו, תהיו גם פחות טובים וגם פחות נחמדים. יש הנכנסים בכוונה למעין ריב, בעיקר כדי להכעיס את הצד השני ולגרום לו לטעות, או להיות פחות ממוקד. היכולת להפריד בין אי-ההסכמה לבין היחסים האישיים תהיה לכם למגן, ותגן על יכולתכם לתפקד בתנאי לחץ, כמו גם להישאר בני-אדם במקצוע הדורש לפעמים מיומנות של גלדיאטור אינטלקטואלי.
אותה הפרדה, או לפחות מודעות למתרחש פנימה ומסוגלות לעצור ולנשום עמוק, יכולה לשמש גם חרב, שכן קל הרבה יותר לערער את בטחונו או ריכוזו של הצד השני כשאנחנו נותרים שקטים מבפנים. השקט הפנימי, לא לתת לקולות הכעוסים או הנעלבים הנשמעים בתוכנו להפריע, הוא חשוב – בין אם מדובר בשמירה על השפיות וחיי המשפחה, ובין אם מדובר במיומנות מקצועית נטו. בשלב זה אולי דברים אלה נשמעים קצת רחוקים, אבל דברו קצת עם עורכי-דין, תכינו את עצמכם לעתיד...
זיכרו את מה שדיברנו על התקשורת העקיפה. ויכוח מעמת יכול להיות עם עד, בו תרצו לטלטל אותו מאיזור הנינוחות שלו, לגרום לו לענות מהר ואינסטינקטיבי, ולהוציא ממנו יותר מאשר תכנן להגיד. הטכניקה היא תקשורת ישירה, איתו, אך המטרה היא תקשורת עקיפה – הכנסת מה שיגיד לפרוטוקול, או לאוזני השופט. היכולת שלכם לקלוט את סימני המתח שלו היא כלי-העבודה כדי לדעת איפה ללחוץ. היא תלויה בהקשבה אמיתית, להיות פנויים מחשבתית ורגשית למתרחש ולרמזים המעודנים הנמצאים שם – אם מחפשים אותם, ואם לא עסוקים מדי בבלאגן שקורה לנו בפנים. בקיצור, אם יש שקט גם בעת לחץ.
לגבי המשימה החדשה – מטרתכם לעשות כמה שיותר פעולות מיטיבות. עזרה לאחרים, ניקוי הסביבה, חיוך והסברת פנים לאנשים סביבכם, כל דבר הנחשב בעיניכם כלעשות משהו עבור אחרים. המטרה אינה רק לתרום מעצמכם (גם), אלא בעיקר לעשות זאת באופן שיהווה השראה או לגיטימציה לאחרים סביבכם, כך שגם הם יעשו משהו דומה, או פעולה אחרת של עזרה או התנדבות שאחרת אולי לא היו חושבים לעשות. מטרתכם להיות השראה לאחרים. יש אינספור דרכים לעשות זאת, היו יצירתיים, והשתמשו בכל השבוע כדי למצוא עוד ועוד הזדמנויות. את רשמיכם ותחושותיכם, שתפו בבלוג. ספרו מה עבד יותר ומה עבד פחות, עיזרו לכולנו ללמוד מניסיונכם.
ומילה אחרונה – לא ביקשתי מכם לקרוא מאמר חדש השבוע כדי שתישארו ממוקדים בקודם, במצגות שלא נותר לנו זמן לעשותן. אני רוצה שתקראו דבר אחד, קצר. בספריה יש כמה עותקים של ספרו של שופנהאואר, "38 דרכים לנצח בויכוח". קיראו את ההקדמה וכמה מן הטכניקות עליהן הוא מדבר (לאו דווקא לפי הסדר). נדבר קצת על הדברים בשיעור הבא. שימו לב שחלק מן הדברים נראים שטחיים להחריד במבט ראשון (שלא לומר מרושעים). נסו לראות מעבר לכך, ורשמו בבלוג דוגמאות למקרים בהם נקטתם או ראיתם אחרים נוקטים טקטיקה שכזו.
יום ראשון, 16 בנובמבר 2008
תקשורת ופסיכולוגיה - ויכוחים
שלום לכולם,
המשימה השבועית - להתווכח. המטרה היא תשומת לב לאופן בו אתם מתווכחים, לאופן בו אחרים עושים זאת, ולדינמיקה של הויכוח. מה מגביר אותו, מה מסיט אותו לכיוון מסוים, מה מעלה התנגדות ומה מאיין אותה.
קחו סיטואציה בה עלול להתעורר ויכוח, ואפשרו לו לקרות. מישכו אותו קצת יותר ממה שהיה קורה מאליו, אבל המטרה אינה ליצור פיצוץ סתם, אלא לדמות מקרים אחרים בהם ויכוח באמת מתעורר - והפעם אנחנו מודעים קצת יותר ומסוגלים להסתכל על המתרחש קצת 'מבחוץ', לשים לב לפרטים מבלי שרגשותינו מעוורים אותנו.
ניתן להשתמש באירוע המתרחש מאליו, ופשוט לשמור על התנגדות קצת יותר מהרגיל, או לקחת סיטואציה שברגיל הייתם מתחמקים מהעימות - והפעם לא מוותרים. שימו לב לסוג האמירות, ההעוויות, התנועות, שמעוררים התנגדות או כעס אצל הצד השני (ואצלכם). ניתן לעשות זאת בעמידה על זכותכם, או בהתנהגות קצת כמו שאחרים לעיתים עושים לכם. אמנם ליצור ויכוח מקום שאין הכרח נראה רע, אבל הלמידה מההתנסות והיכולת לראות את המתרחש בצורה מעמיקה יותר ובהירה יותר עשוייה בהחלט לעזור במקרים רבים אחרים.
שימו לב לא להפוך מכניים או מלאכותיים מדי. השתמשו בהתנהגויות או אמירות שבויכוחים אחרים בהחלט יתכן שיעלו, כך שמישהו המכיר אתכם יוכל לחשוב שגם הפעם זה אמיתי, או רק קצת מוגזם - לא הרבה.
חשוב להקפיד עד כבודו של האחר. מותר לשחק קצת, וגם להתווכח זה לא סוף העולם - אנחנו עושים זאת ממילא הרבה פעמים אז עוד אחת לא תהרוג אף אחד. עדיין, שימו לב לאחר וביחרו את האיזון איתו גם אתם וגם הוא יכולים לחיות.
בסוף התהליך חייבת לבוא התנצלות שלכם. לא סתם 'סליחה, הייתי חייב בשביל ניסוי בכיתה' - התנצלות על שהעלבתם או פגעתם (אם כך קרה), או באופן כללי יותר, בקשת סליחה על שהייתם חלק מאירוע מכעיס, ושלא מצאתם את הדרך לעדן ולהנעים את השיחה יותר מוקדם.
ההתנצלות חשובה לא רק כדי לשמור על כבודו של האחר, אלא גם כדי לשים לב לאיך אתם מרגישים תוך כדי, ואיך האחר מגיב. איך אפשר לצאת מהעימות גם ללא הרבה מילים והסברים. מעבר מכעס והתנגדות לשיתוף פעולה או חיוך משותף.
בבלוג תכתבו מה קרה, לא רק במישור העובדתי, אלא בעיקר בתחושתי. נסו לתאר כמדען השם לב לפרטים בשני הצדדים של השיחה, לא רק כאדם המעורב ורואה את הצד שלו. איפה אפשר היה להשיג את אותה המטרה בדרך אחרת? איפה ניתן היה למקד את חוסר ההסכמה מבלי שיהפוך לעימות ממש? מה קורה בפנים כאשר אנו חלק מעימות, מה קורה לשליטה העצמית ולתשומת הלב למגוון הכיוונים אליהם ניתן ללכת? עד כמה המבט הופך צר וממוקד בנקודה מסוימת, שאינה בהכרח החשובה ביותר?
המשימה השבועית - להתווכח. המטרה היא תשומת לב לאופן בו אתם מתווכחים, לאופן בו אחרים עושים זאת, ולדינמיקה של הויכוח. מה מגביר אותו, מה מסיט אותו לכיוון מסוים, מה מעלה התנגדות ומה מאיין אותה.
קחו סיטואציה בה עלול להתעורר ויכוח, ואפשרו לו לקרות. מישכו אותו קצת יותר ממה שהיה קורה מאליו, אבל המטרה אינה ליצור פיצוץ סתם, אלא לדמות מקרים אחרים בהם ויכוח באמת מתעורר - והפעם אנחנו מודעים קצת יותר ומסוגלים להסתכל על המתרחש קצת 'מבחוץ', לשים לב לפרטים מבלי שרגשותינו מעוורים אותנו.
ניתן להשתמש באירוע המתרחש מאליו, ופשוט לשמור על התנגדות קצת יותר מהרגיל, או לקחת סיטואציה שברגיל הייתם מתחמקים מהעימות - והפעם לא מוותרים. שימו לב לסוג האמירות, ההעוויות, התנועות, שמעוררים התנגדות או כעס אצל הצד השני (ואצלכם). ניתן לעשות זאת בעמידה על זכותכם, או בהתנהגות קצת כמו שאחרים לעיתים עושים לכם. אמנם ליצור ויכוח מקום שאין הכרח נראה רע, אבל הלמידה מההתנסות והיכולת לראות את המתרחש בצורה מעמיקה יותר ובהירה יותר עשוייה בהחלט לעזור במקרים רבים אחרים.
שימו לב לא להפוך מכניים או מלאכותיים מדי. השתמשו בהתנהגויות או אמירות שבויכוחים אחרים בהחלט יתכן שיעלו, כך שמישהו המכיר אתכם יוכל לחשוב שגם הפעם זה אמיתי, או רק קצת מוגזם - לא הרבה.
חשוב להקפיד עד כבודו של האחר. מותר לשחק קצת, וגם להתווכח זה לא סוף העולם - אנחנו עושים זאת ממילא הרבה פעמים אז עוד אחת לא תהרוג אף אחד. עדיין, שימו לב לאחר וביחרו את האיזון איתו גם אתם וגם הוא יכולים לחיות.
בסוף התהליך חייבת לבוא התנצלות שלכם. לא סתם 'סליחה, הייתי חייב בשביל ניסוי בכיתה' - התנצלות על שהעלבתם או פגעתם (אם כך קרה), או באופן כללי יותר, בקשת סליחה על שהייתם חלק מאירוע מכעיס, ושלא מצאתם את הדרך לעדן ולהנעים את השיחה יותר מוקדם.
ההתנצלות חשובה לא רק כדי לשמור על כבודו של האחר, אלא גם כדי לשים לב לאיך אתם מרגישים תוך כדי, ואיך האחר מגיב. איך אפשר לצאת מהעימות גם ללא הרבה מילים והסברים. מעבר מכעס והתנגדות לשיתוף פעולה או חיוך משותף.
בבלוג תכתבו מה קרה, לא רק במישור העובדתי, אלא בעיקר בתחושתי. נסו לתאר כמדען השם לב לפרטים בשני הצדדים של השיחה, לא רק כאדם המעורב ורואה את הצד שלו. איפה אפשר היה להשיג את אותה המטרה בדרך אחרת? איפה ניתן היה למקד את חוסר ההסכמה מבלי שיהפוך לעימות ממש? מה קורה בפנים כאשר אנו חלק מעימות, מה קורה לשליטה העצמית ולתשומת הלב למגוון הכיוונים אליהם ניתן ללכת? עד כמה המבט הופך צר וממוקד בנקודה מסוימת, שאינה בהכרח החשובה ביותר?
יום רביעי, 5 בנובמבר 2008
ניתוח כלכלי של המשפט
שלום לכולם,
המאמר שביקשתי לקרוא לשיעור הבא נמצא באתר התקשוב של הקורס, תחת חומרי לימוד - חומרים כללי, בשם Religious Economics. קיראו את המאמר וחישבו על השלכות לכל אחת מעשר הטענות המובאות בו. בשיעור הקרוב, זוגות שנרשמו יציגו בקצרה את הטענה ודוגמא מעולם המשפט הממחישה אותה.
רשימת המציגים בתגובה לרשומה זו.
חישבו קצת על מושג ההחצנה. יש הרואים בתופעה זו הבסיס לכל בעיה של חוסר יעילות כלכלית, ויש הרואים בו הסבר לחוסר-מוסריות באשר הוא. חישבו על דוגמאות של החצנה שנתקלתם בהם בחייכם או במשפט, וכיתבו תגובה לרשומה זו עם תיאור ההחצנה ותוצאותיה. כיצד קיום ההחצנה גרם לאנשים המעורבים לפעול? כיצד היה ניתן לפתור את בעיית ההחצנה דרך המשפט?
המאמר שביקשתי לקרוא לשיעור הבא נמצא באתר התקשוב של הקורס, תחת חומרי לימוד - חומרים כללי, בשם Religious Economics. קיראו את המאמר וחישבו על השלכות לכל אחת מעשר הטענות המובאות בו. בשיעור הקרוב, זוגות שנרשמו יציגו בקצרה את הטענה ודוגמא מעולם המשפט הממחישה אותה.
רשימת המציגים בתגובה לרשומה זו.
חישבו קצת על מושג ההחצנה. יש הרואים בתופעה זו הבסיס לכל בעיה של חוסר יעילות כלכלית, ויש הרואים בו הסבר לחוסר-מוסריות באשר הוא. חישבו על דוגמאות של החצנה שנתקלתם בהם בחייכם או במשפט, וכיתבו תגובה לרשומה זו עם תיאור ההחצנה ותוצאותיה. כיצד קיום ההחצנה גרם לאנשים המעורבים לפעול? כיצד היה ניתן לפתור את בעיית ההחצנה דרך המשפט?
תקשורת ופסיכולוגיה בבית המשפט
שלום לכולם,
ראשית, תודה על ההשתתפות והמעורבות בשיעור. התחלה טובה.
שנית - מטלות:
1. נהלו שיחה עם מישהו, אותה תמשכו להעמקה ולפתיחות מעבר למקובל בסיטואציה, במערכת היחסים, או אצלכם באופן אישי. המטרה היא להגיע לשיתוף או פתיחות, ואני מבקש שתשימו לב לא רק להשגת המטרה, אלא גם לטקטיקות בהן אתם עושים שימוש בדרך. עשו זאת מספר פעמים השבוע, וכיתבו דיווח או שיתוף על אחת או שתיים מהן. בעיקר שתפו בדברים שהפתיעו אתכם, משהו שעשיתם שאתם לא מורגלים אליו, או תוצאה מעבר לציפיות.
2. כנסו לאתר https://implicit.harvard.edu/implicit ועשו 3-4 מהמבחנים המצויים שם (אפשר בעברית או שפה אחרת).
3. כנסו לאתר http://www.prisonexp.org - תיאור ניסוי בכליאה שהתבצע באוניברסיטה אמריקאית, כאשר האסירים והסוהרים כולם סטודנטים צעירים. קראו וחישבו על קלות ההשפעה על תפישת העצמי אצל הנבדקים, ובעיקר כיצד נראה לכם שאתם הייתם מגיבים למקרה דומה.
שתפו בבלוג (כתגובה על רשומה זו) מהתנסויותכם. כיתבו בפירוט וכנסו לפרטים עד כמה שניתן. שימו לב לא לשתף בפרטי אנשים אחרים, לא לפגוע בפרטיותם. אתם כן מוזמנים לכתוב על חוויותיכם איתם, ומה למדתם מהם או מהחוויה, רק לא את פרטיהם האישיים. אם יש דברים שממש לא מתאימים לבלוג לדעתכם, כיתבו ושילחו אלי במייל נפרד.
תיהנו!!
ראשית, תודה על ההשתתפות והמעורבות בשיעור. התחלה טובה.
שנית - מטלות:
1. נהלו שיחה עם מישהו, אותה תמשכו להעמקה ולפתיחות מעבר למקובל בסיטואציה, במערכת היחסים, או אצלכם באופן אישי. המטרה היא להגיע לשיתוף או פתיחות, ואני מבקש שתשימו לב לא רק להשגת המטרה, אלא גם לטקטיקות בהן אתם עושים שימוש בדרך. עשו זאת מספר פעמים השבוע, וכיתבו דיווח או שיתוף על אחת או שתיים מהן. בעיקר שתפו בדברים שהפתיעו אתכם, משהו שעשיתם שאתם לא מורגלים אליו, או תוצאה מעבר לציפיות.
2. כנסו לאתר https://implicit.harvard.edu/implicit ועשו 3-4 מהמבחנים המצויים שם (אפשר בעברית או שפה אחרת).
3. כנסו לאתר http://www.prisonexp.org - תיאור ניסוי בכליאה שהתבצע באוניברסיטה אמריקאית, כאשר האסירים והסוהרים כולם סטודנטים צעירים. קראו וחישבו על קלות ההשפעה על תפישת העצמי אצל הנבדקים, ובעיקר כיצד נראה לכם שאתם הייתם מגיבים למקרה דומה.
שתפו בבלוג (כתגובה על רשומה זו) מהתנסויותכם. כיתבו בפירוט וכנסו לפרטים עד כמה שניתן. שימו לב לא לשתף בפרטי אנשים אחרים, לא לפגוע בפרטיותם. אתם כן מוזמנים לכתוב על חוויותיכם איתם, ומה למדתם מהם או מהחוויה, רק לא את פרטיהם האישיים. אם יש דברים שממש לא מתאימים לבלוג לדעתכם, כיתבו ושילחו אלי במייל נפרד.
תיהנו!!
הירשם ל-
רשומות (Atom)